רקע: מהמצור הימי של יולי לטילים על הבירה
ההסלמה הנוכחית לא נולדה בספטמבר. לפי ערוץ אל-ג'זירה, מאז יולי 2026, כשהחות'ים הכריזו על מה שהם מכנים "מצור ימי" על סעודיה, הם מבצעים תקיפות סדירות נגד הממלכה, ובראשן נגד כלי שיט סעודיים בים האדום. במקביל התחדשו הקרבות היבשתיים בין הכוחות הממשלתיים לבין אנסאר אללה במספר חזיתות, ובראשן תעז, מארב, אל-ג'וף וחוף המערב, וסעודיה חזרה לתקוף מהאוויר בעומק השטח החות'י.
הדינמיקה הזו, של סבב תקיפות שבתוכו כל צד מציג את עצמו כמגיב, היא לב הסיפור. בהודעותיו של יחיא סריע חוזר ביטוי מפתח שהפך למעין דוקטרינה: מצור מול מצור, הסלמה מול הסלמה. ההודעה הראשונה, מ-19 בספטמבר, ציינה 732 גיחות תקיפה סעודיות במטוסי F-15 וטייפון; ההודעה השנייה, מ-24 בספטמבר, כבר דיברה על 1,018 תקיפות "מאז תחילת ההסלמה", מבסיסי ח'מיס משיט וטאיף ובאש רקטית מנג'ראן ומג'יזאן, על מחוזות מארב, צעדה, חודיידה, תעז, אל-ג'וף ואל-בידאא. בין שתי ההודעות, לפי הספירה החות'ית עצמה, כמעט 300 תקיפות בחמישה ימים. גם אם המספרים מנופחים לצורכי תעמולה, הקצב שהם מתארים הוא קצב של מלחמה, לא של "אירועים".
19 בספטמבר: ריאד "בפעם הראשונה"
ערוצי המדיה של החות'ים - אלמסירה, סוכנות הידיעות של צנעא וערוצי הטלגרם של הדובר הצבאי - בנו את ההודעה של ה-19 בספטמבר כאירוע. שעות קודם לכן פורסם "בשורה" על "הודעה צבאית מרתקת" ועל "מבצע גדול", ורק אז עלה סריע למסך במדים והכריז על "שני מבצעים צבאיים איכותיים נגד יעדים רגישים בבירה הסעודית ריאד ונגד ארמקו בינבע", שבוצעו, לדבריו, "בטילים בליסטיים, טילי שיוט ומטוסים ללא טייס" ו"גרמו לשריפות עצומות". ריאד, הדגישו כלי התקשורת של צנעא, נבחרה כיעד בפעם הראשונה בסבב הזה.
ההצדקה שסיפק סריע מעניינת לא פחות מהיעד. הוא הקדיש חלק ניכר מהודעתו להכחשת "ההאשמות הכוזבות" שלפיהן החות'ים ניסו לירות לעבר מכה, וטען שהמבצעים באים כתגובה להמשך התקיפות הסעודיות ולניסיונות "להפציץ אזרחים בצנעא". ההכחשה הזאת חושפת נקודת תורפה: בעולם הערבי והמוסלמי, איום על מכה הוא קו אדום שאין אחריו, וגם החות'ים, שמציגים את עצמם כמי שנלחמים "למען הקודש", מבינים שאסור להם להיתפס כמי שמאיימים על אל-חרם. סעודיה, מצידה, השתמשה בדיוק בנקודה הזאת: המופתי הכללי של הממלכה כינה השבוע את החות'ים "כנופיית רשע" ו"מזימה של אויבים שקמה על שחיתות האמונה", ניסוח שמעביר את העימות מהמישור הצבאי אל המישור הדתי.
24 בספטמבר: שתי הודעות בכמה שעות - ואזעקות במכה
חמישה ימים אחר כך חזר סריע למסך פעמיים באותו יום. בהודעה השנייה הודיע שוב על פגיעה ב"יעד רגיש בריאד" ובמתקן ארמקו בינבע, בטילים בליסטיים, בטילי שיוט ובכטב"מים, והגדיר את המבצעים כתגובה ל"תוקפנות הסעודית המסלימה ולמצור העוול", תוך התחייבות ל"תגובה ישירה והולמת". באותו לילה, לפי אל-ג'זירה, הופעלו אזעקות של ההגנה האזרחית הסעודית בשורה של ערים, ובהן מכה, והכוחות הממשלתיים בתימן הודיעו על הפלת כטב"ם חות'י בחזית כדחה ממערב לתעז.
הבחירה בינבע איננה מקרית. ינבע היא הקצה המערבי של צינור הנפט מזרח-מערב, התשתית שסעודיה בנתה כדי לעקוף את מצר הורמוז ולייצא מהים האדום. פגיעה בינבע, גם אם היא סמלית, נוגעת בעורק החיים של תוכנית העקיפה הסעודית. הפרשן הסעודי ג'מיל א-ד'יאבי כתב באל-ערבייה, במאמר תחת הכותרת "החות'י וחציית הקווים האדומים", כי החות'ים חוצים "קווים אדומים" בשיטתיות: ניסיונות ירי לעבר מכה, מתקפה על טאיף שבה נהרג תושב תימני, איומים להשתלט על החוף המערבי ועל באב אל-מנדב ותיאום עם שלוחות עיראקיות לפגיעה בצינור מזרח-מערב. "משום שהוא מלכתחילה אינו מכיר קווים", כתב, וטען שסעודיה מפגינה "סבלנות אסטרטגית" אך מחזיקה ביכולת "לגבות מחיר מכריע".
26 בספטמבר: היירוטים - ומה שסעודיה בוחרת לומר
בשבת, 26 בספטמבר, הודיעה הקואליציה בהובלת סעודיה, בסדרת פרסומים ברשת X, על יירוט שני טילים בליסטיים שכוונו לעבר ח'מיס משיט בדרום הממלכה ושני כטב"מים חמושים שכוונו לעבר ריאד. ההגנה האזרחית הסעודית הפעילה בלילה התרעות בח'מיס משיט ובאבהא - אך, כפי שציינה אל-ג'זירה, לא בריאד. הפער הזה בין ההודעה הרשמית לבין ההתרעות בשטח מלמד על מדיניות התקשורת הסעודית: להודות ביירוט, לא לתת לחות'ים תמונת ניצחון של אזעקות בבירה.
הסעודים בחרו גם בתזמון פוליטי: שעות לפני היירוט נפגשו מפקדי הצבאות של סעודיה, טורקיה ופקיסטן - החתומות על "הסכם ההגנה של מכה" - דנו ב"איומים על האזור" וחזרו על העיקרון שלפיו התקפה מזוינת על אחת החברות היא התקפה על כולן. זהו מסר כפול: לחות'ים, שמאחורי ריאד עומדות עכשיו גם אנקרה ואיסלמאבאד; ולטהרן, שההסכם שנועד במקורו למסגרת רחבה יותר מקבל את מבחנו הראשון דווקא בתימן. באל-ערבייה, בפודקאסט "ימאן", סיכם הפרשן התימני חוסאם רדמאן את התמונה במשפט אחד:
"החות'י לא ייסוג מרצון"
אמר חוסאם רדמאן, פרשן תימני, בפודקאסט "ימאן" ברשת אל-ערבייה.
בשטח: תעז, מארב, ו"טילי הנ"מ שהפכו לטילי שיוט"
במקביל למלחמת הטילים, הקרבות היבשתיים אינם נעצרים. לפי דיווח אל-ג'זירה מ-27 בספטמבר, מטוסי הקואליציה תקפו "מחנה חות'י וכלי רכב בצומת מאוויה ממזרח לתעז", חטיבות "העמאלקה" (הענקים) תקפו ביצורים חות'יים ברכס ההרים האסטרטגי כהבוב שבין לחג' לתעז, וחילופי אש ארטילרית נמשכו במספר חזיתות. הכוחות הממשלתיים טענו שהרגו ארבעה "מומחים איראנים" בתעז, ומנגד פרסמה המדיה הצבאית של החות'ים סרטונים של תקיפות בכטב"מי "רוג'ום" נגד מה שכינתה "התפרסויות של קואליציית התוקפנות".
הפרט המקצועי המדאיג ביותר הגיע מדובר הכוחות הממשלתיים, קולונל מאג'ד א-נזילי: לדבריו, החות'ים משגרים מחודיידה טילי נ"מ ממקור איראני שהוסבו לטילי שיוט.
"הטילים נשארים באוויר כ-25 דקות ופועלים בעקיבה תרמית"
אמר מאג'ד א-נזילי, דובר הכוחות הממשלתיים בתימן.
הוא הזהיר שהטילים מסכנים את התעופה האזרחית, כולל מטוסי האו"ם. אם הדיווח מדויק, מדובר בהמשך ישיר של המגמה שאפיינה את החות'ים כל השנים: הסבה מאולתרת של אמצעי לחימה איראניים ליכולות התקפיות זולות, בכמויות שקשה ליירט.
בצנעא עצמה התמונה מורכבת. א-שרק אל-אווסט דיווח בשבועות האחרונים על מצעדים מזוינים של החות'ים בבירה ועל שליחת תגבורות לעבר חודיידה, אך גם על צמצום נוכחותם ברחובות צנעא ככל שהחזיתות מתחממות. באל-ערבייה דווח ב-18 בספטמבר על "הודאה חות'ית במבצע ביטחוני" בצנעא, כשמקורות טוענים שנהרגו בו מפקד ושלושה פעילים - רמז לחיכוכים פנימיים ולפעילות מודיעינית עוינת בלב השלטון החות'י.
המחיר: 180 אלף עקורים בשבועות ספורים
מאחורי ההודעות הצבאיות עומדים מספרים אחרים. לפי נתונים ממשלתיים שצוטטו באל-ג'זירה, נכון ל-23 בספטמבר נעקרו מבתיהם 27,413 משפחות - 180,513 בני אדם - בעשרה מחוזות. תעז לבדה מובילה עם 13,409 משפחות (93,917 בני אדם), אחריה לחג' עם 5,782 משפחות ועדן עם 3,741. שר הבריאות התימני, קאסם בחיבח, הזהיר שהמשך הירידה במימון עלול להביא לקריסה מלאה של שירותי הבריאות באזורים מסוימים, ובראשם חדרי המיון, בריאות האם והילד ומכוני הדיאליזה. ומתחת לכל אלה, מוקשים: פרויקט "מסאם" הסעודי דיווח שבין 1 ל-25 בספטמבר פינה 5,164 מוקשים, פצצות שלא התפוצצו ומטענים, בשטח של 809,086 מ"ר, ומאז יוני 2018 - 593,489 פריטים.
בניו יורק, מעל בימת האו"ם, הזהיר נציג תימן מפני "ההבטחות הכוזבות" של החות'ים, ובוושינגטון הזהיר מזכיר המדינה מרקו רוביו מ"בעיה חמורה" עם החות'ים - אמירה שאל-ג'זירה הכתירה בה את יומן החדשות של ה-24 בספטמבר, ושמעידה שגם הממשל האמריקני, שכבר ניהל סבב אש משלו מול צנעא, רואה במגמה הנוכחית משהו שעלול לחרוג מהזירה התימנית.
מה זה אומר
שלוש מסקנות עולות מהשבוע האחרון. הראשונה: החות'ים מעבירים את מרכז הכובד של המערכה שלהם מהים ליבשת סעודיה. "המצור הימי" של יולי הצליח ליצור לחץ, אך המסר של ריאד וינבע הוא שהם מוכנים לעלות מדרגה ולסכן את התשתית האנרגטית של הממלכה - ובעקיפין את שוק הנפט העולמי - כדי לכפות הסרת מצור על נמליהם ושדה התעופה של צנעא. השנייה: סעודיה מגיבה בשני מסלולים מקבילים - תקיפות אוויריות שהחות'ים עצמם סופרים באלפים, ובניית מטרייה דיפלומטית-צבאית עם טורקיה ופקיסטן שנועדה להרתיע לא רק את צנעא אלא את טהרן. השלישית, והחשובה: לחות'ים אין תמריץ לעצור. עם יכולות איראניות מוסבות, עם עורף במחוזות הצפון ועם נרטיב של "תגובה", כל יירוט סעודי הוא בעיניהם הוכחה שהמלחמה נמשכת, וכל תקיפה סעודית היא הצדקה למבצע הבא.
הים האדום, באב אל-מנדב וחודיידה יישארו, אם כן, הזירה שבה ייקבע אם הסבב הזה נשאר "מצור מול מצור" או הופך למלחמה אזורית של ממש. השבוע הראה שהמרחק בין השניים קטן מתמיד.
