"כאישה מוסלמית, כמהגרת וכאם שאוהבת את המדינה הזו" - כך הגדירה את עצמה עלי בפתח דבריה. לטענתה, דת משותפת, רקע משותף או תווית מפלגתית לעולם אינם אמורים להחליף שיקול דעת אישי בקלפי. בפוסט המקורי היא ציינה את עבד אל-סייד כדוגמה למועמדים שלדעתה פגעו בתדמיתם של האסלאם ושל המוסלמים באמריקה. זו הערכתה שלה בלבד, ועמדותיו של אל-סייד עצמו אינן נסקרות בפוסט.
"באתי לאמריקה כי רציתי חופש. רציתי זכויות לנשים. רציתי קול." - אנילה עלי, ברשת X
הכרת תודה, שייכות וזיכרון ה-11 בספטמבר
עלי תיארה הגעה לארצות הברית מתוך תקווה, כמו מהגרים רבים לפניה: "נהיגה במוניות, עיסוק ברפואה, ניהול עסקים קטנים, או התחלה מחדש כמעט בלי כלום". היא נזכרה בפחד ובשאלות הכואבות על שייכות שצפו אחרי ה-11 בספטמבר, וגם בשכנים היהודים והנוצרים - ובאמריקאים מרקעים ומדעות פוליטיות אחרות - שעמדו אז לצד המוסלמים. לדבריה, על הקהילה לזכור את ידי הידידות שהושטו לה אז, ולהושיט יד משלה כששכנים חוששים.
לחנך ילדים לחשיבה עצמאית
עלי אמרה כי היא מודאגת ממה שמלמדים את הדור הבא, וטענה כי ההיסטוריה עוברת שכתוב וכי ילדים עוברים אינדוקטרינציה בבית הספר ובמסגד. היא הציגה שאלות ישירות: האם מלמדים ילדים לבדוק טענה לפני שהם חוזרים עליה, ולהקשיב למי שחווייתו שונה משלהם - או שמא הכעס הוא שחושב במקומם? לדבריה, מגיע לילדים הביטחון לשאול שאלות על מרצה, על תנועה פוליטית, על מנהיג דתי ואפילו על הוריהם. "לאיש אין זכות לנאמנות עיוורת שלהם", כתבה.
מחאה עם אחריות
בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני הכירה עלי בזכות לאכפתיות עמוקה כלפי הפלסטינים, לבקר ממשלה ולדרוש שינוי מדיניות. אך היא הדגישה כי חמלה מחייבת גם אחריות: איום על סטודנט יהודי אינו עוזר לילד פלסטיני, השחתת רכוש אינה מביאה שלום, והטרדת שכן אינה הופכת מטרה לצודקת יותר. אמת המידה שהציבה: לפעול מתוך ידע, להתארגן בדרכי שלום ולנסח טיעונים שאפשר להגן עליהם בלי הפחדה. "גם אני מחויבת לאמת המידה הזו", הוסיפה.
קריאה למוסלמים מתונים ולמסגדים
לדברי עלי, מוסלמים רבים שאמורים להשמיע קול בוחרים בשתיקה, ולכן הקהילה כולה עלולה להיצבע "במכחול אחד". היא מקווה שמוסלמים מתונים ישברו את השתיקה ויפתחו בבדק בית: במה אני תורם, איזה שכן אני, ואיזו דוגמה אני נותן לילדיי. עוד הביעה תקווה שאנשי דת מוסלמים ומסגדים יחדלו מהטפה אנטי-אמריקאית, אנטישמית ושטופת שנאה, ואמרה כי אם מתפללים יוצאים מהמסגד מלאי בוז לבני דתות אחרות - "עלינו לשאול שאלות רציניות על מה שמלמדים אותנו".
"האסלאם שלי מחייב אותי לתת דין וחשבון על התנהגותי שלי. הוא אינו מתיר לי לשלול מאדם אחר את כבודו." - אנילה עלי, ברשת X
היא חתמה בנימה אישית: "אני אנילה עלי. אני מודה לאל על כך שאני חיה באמריקה. זו כשלעצמה זכות גדולה", ואמרה שהיא מקווה כי דבריה ומעשיה ישקפו את אותה הכרת תודה, וכי ילדיה יגנו על חירותם של שכניהם באותה נחישות שבה יגנו על חירותם שלהם.
הערה: האמירות על אנשים ועל קהילות במאמר זה הן דעותיה של אנילה עלי, כפי שפורסמו בפומבי ברשת X. אתר Faith & Freedom News מדווח עליהן לצורך דיון ציבורי ואינו מאמת אותן באופן עצמאי.
מקור: Faith & Freedom News (FFN), מאת ח'ורם עלי רזא.
