כמעט כל מי שיושב בבית הזה מבין שיש בעיה. אנחנו מרגישים את זה- את ההסתה, את מסע הדה- לגיטימציה, את הפגיעה בכוח ההרתעה של מדינת ישראל. אני רוצה להזכיר רק מספר מקרים- המרמרה, דו"ח גולדסטון, הגשת חומר לבתי משפט בינלאומיים נגד קציני צה"ל. כולנו מרגישים שיש בעיה, אבל קשה לנו להגדיר אותה, להבין מהי הדרך הנכונה לפתור אותה. חסר לנו מידע. לכן הצעתי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית
לא מהמילה חקירה כמו במשטרה- מהמילה מחקר, בדיקה. אני רוצה לבדוק. אני רוצה להרגיע את כולם- אין בכוונתי לזמן אף ארגון לכנסת. מבחינתי שלא יגיעו לכנסת כלל. בכוונתי לבדוק את הרשויות הממשלתיות העוסקות במימון העמותות- רשם העמותות, מס הכנסה, ואחרים.
אני רוצה להרגיע את המתלהמים- אנחנו לא שוטרים, לא חוקרים פרטיים. איננו משטרה ואין לנו כוונה להחליף אותה. ברצוננו לבדוק את החקיקה והנהלים הקיימים בתחום על מנת להבין היכן הבעיה, וכשנבין מה הבעיה, למצוא את הדרך הנכונה לפתור אותה.
כולכם הבנתם את זה בהצבעה הקודמת במליאה וההצעה עברה ברוב קולות. אפילו מספר חברים בקדימה הצביעו בעד. אבל כל התומכים הללו ירדו למחתרת. מסיבות פוליטיות, מפחד מהתקשורת המתלהמת, כולכם פתאום מפחדים. ממה אתם מפחדים?
חברי הכנסת אינם רוצים באמת לדעת, באמת לרדת לשורשה של הבעיה ולפתור אותה. הם רוצים פופוליזם. לצבור נקודות פוליטיות. ואכן, יש חוקים שמשיגים נקודות פוליטיות, אבל הם אינם מרסנים את ההסתה נגד מדינת ישראל, את מסע דה הלגיטימציה. הם אינם פותרים את הבעיה. אני רוצה להזכיר לכולכם- אנחנו לא נאבקים כאן על קולות בקלפי. אנחנו נאבקים על דמותה של המדינה הזאת.
אבל אתם יודעים מה, אני כבר ניצחתי. גם אם הפסדתי כבר ניצחתי. הנושא עלה לסדר היום. והנושא ימשיך להיות על סדר היום. אעלה את ההצעה כל 45 יום. עד שתשתכנעו בצדקתי.
המשמעות של חופש הצבעה היא שכל חבר כנסת מצביע על פי צו מצפונו. היום הציבור יודע היכן נמצא ליבו של כל נבחר ציבור שלו.
הכותבת היא ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), יוזמת ההצעה לועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני השמאל
