בפסק הדין קבעו שופטי בית המשפט העליון כי במקרה זה קיימת חשיבות מיוחדת לשיקולים סביבתיים: "לשיקולים סביבתיים נודעת חשיבות ניכרת במכלול שיקוליהם של מוסדות התכנון", נכתב בפסק בדין. שופטי העליון הדגישו את חשיבות השיקול הסביבתי במקרה ספציפי זה וכתבו:"דברים אלה מקבלים משנה תוקף בענייננו, נוכח היקף הבעיה הסביבתית הקיימת במתחם" והוסיפו כי אם התנגדות אדם טבע ודין ועמותת התושבים לא תתקבל על ידי מוסד התכנון והתכנית תאושר, הם יוכלו לפנות שוב לערכאות המשפטיות.
כזכור, בפברואר 2009 קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עתירת 'אדם טבע ודין' ועמותת אחלה (איכות חיים לתושבי השרון) המיוצגת על ידי עוה"ד ענת בירן ואפרת לרנר וקבע כי אין להפקיד את תוכנית הבניה להקמת 23,000 יחידות דיור על קרקעות תע"ש בשרון, לפני שיערך סקר קרקע שימפה את זיהום הקרקע באזור.
המדינה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון וכאמור, היום (ד) קבע בית המשפט העליון כי לא יתערב בהליך התכנוני, טרם ימוצו כל ההליכים במוסדות התכנון.
יש לציין כי מבקר המדינה פרסם בעבר שני דו"חות חמורים ב-2005 וב-2009 לפיהם משרדי האוצר, הביטחון והגנת הסביבה, כמו גם רשות המים ומנהל מקרקעי ישראל, כשלו בטיפול בזיהום הקרקע ומי התהום בקרקעות תעש.
עו"ד קרן הלפרין-מוסרי, ראש תחום קהילה וסביבה ב'אדם טבע ודין' מסרה בתגובה לפסק הדין כי כעת יתחדש המאבק במוסדות התכנון על הצורך בעריכת סקר קרקע מלא כתנאי להמשך התכנון. "לא יעלה על הדעת שמוסדות התכנון יקדמו את התכנון על קרקעות תע"ש לפני שיודעים מהם מוקדי הזיהום ומה רמתו. במצב הדברים היום, ייתכן מצב שבו יתכננו מבני מגורים בלב ליבו של השטח המזוהם ויחשפו את הציבור לשורה של סכנות בריאותיות", נמסר מ'אדם טבע ודין'.
מעמותת אחל"ה נמסר: "אנו מייצגים אלפי תושבים שנותנים לנו רוח גבית להמשך המאבק ברשויות התכנון, שלא סופרות את התושבים אלא רק את הכסף הצפוי מהקרקעות. לפיכך, לא נחדל עד שהרשויות יגלו אחריות ויממנו סקר סיכונים מלא שיביא לבחינה מחדש של הפרויקט כולו ולמסקנות באשר לטיהור הקרקע וכן תכנון חדש וירוק שיתייחס לסביבה ולאיכות חייהם של מי שחיים בסביבה היום ושל אלה שיחיו שם בעתיד".
