האצת קצב ההתפתחות נתפסת בדרך כלל כיתרון. אולם מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת קליפורניה על סלמנדרות מצא כי האצת הקצב מעלה את התמותה. "ממצאי המחקר שלנו, שתואמים ממצאים של מחקרים בבעלי חיים נוספים, מפנה זרקור למחקר על האצת קצבי ההתפתחות גם אצל בני אדם", אמר אסף שדה, מוביל המחקר
חוקרי הטכניון ממעבדתו של פרופסור מוטי חודר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו "מתאמים" שמשתתפים באופן פעיל בבקרת כל אחד מארבעת השלבים העיקריים של הביטוי הגנטי. ה"מתאמים" נצמדים לר.נ.א במהלך ייצורו, מלווים אותו במהלך חייו ומשמשים כ"משגיחי כשרות" הדואגים להכשרת כל אחת מהפעולות שהוא מבצע
הבכי הוא תופעה אנושית ייחודית ואוניברסלית, באמצעותו אנחנו שולחים לסביבתנו מגוון איתותים רגשיים. מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הדמעות משגרות איתותים, אשר חלקם מקודדים בחומרים כימיים הכלולים בנוזל הדמעות עצמו. ממצאים אלה מתפרסמים היום בגרסה המקוונת של כתב העת המדעי Science, ומהם עולה כי הרחת דמעות של נשים – אפילו שלא בנוכחות האישה עצמה – מפחיתה את רמת העוררות המינית של גברים
נשיא המדינה קיים הבוקר פגישת עבודה עם מנכ"ל מאיץ החלקיקים, הפיזיקאי הגרמני, פרופ' רוֹלְף הוֹיֶיר המגיע לישראל לשאת את "הרצאת וייצמן" היוקרתית
פרויקט מדעי בינלאומי חסר תקדים החל בים המלח – קידוח לעומק 500 מטר לגילוי חצי מיליון שנות היסטוריה של אקלים ורעידות אדמה, בחסות הארגון הבינ"ל היוקרתי ICDP והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
צוות חוקרים, בראשותו של פרופ' פרננדו פטולסקי מבית הספר לכימיה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פיתח גלאי (sensor) חשמלי רב עוצמה לזיהוי סוגים רבים של חומר נפץ. הגלאי החדש קל לניוד, והוא בעל רגישות ואמינות גבוהה יותר לזיהוי חומרי נפץ מאלה הקיימות בכלבים. התגלית שפורסמה לאחרונה בכתב העת המדעי החשוב Angewandte Chemie , מעוררת עניין רב בקרב מדענים ובקרב חברות העוסקות בביטחון ואבטחה
פריצת דרך ישראלית בננו טכנולוגיה: מבנה ננומטרי כדורי, חזק כפלדה, הופק במלואו ממרכיבים אורגניים פשוטים ביותר. החומר החדשני פותח ואופיין במעבדותיהם של אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב ואיתי רוסו ממכון ויצמן למדע. החומר החדש קל במיוחד וחזק ביותר, ידידותי לסביבה ולאדם, וניתן לייצרו בתהליך פשוט ובעלויות נמוכות. בזכות מכלול מרשים זה של תכונות, יש לחומר המבטיח יישומים אפשריים רבים - החל בחומרים מרוכבים עמידים, וכלה בשתלים בגוף האדם. המחקר פורץ הדרך התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Angewandte Chemie
