מנכ"ל משרד מבקר המדינה: יש לגנוז תוכניות כדי להגן על החופים

מנכ"ל משרד מבקר המדינה, בועז ענר נשא היום (ד) דברים בכנס אדם טבע ודין הראשון לצדק סביבתי בשיתוף עיריית באר שבע והמשרד להגנת הסביבה.

ענר התייחס להשפעות הטייקונים על מקבלי החלטות ואמר: השיטה הדמו' טובה על פגמיה, אך הבעיה היא שיש השפעות חזקות על מקבלי ההחלטות ביומיום ולא על ידי העם אלא דרך בעלי אינטרס. תקראו להם טייקונים בעלי הון, מאעכרים, לוביסטים... ערב קבלת החלטות משמעותיות יש מסה משמעותית, יש להם מיטב הכסף והמוחות לשכנע ולהשפיע וזה משמעותי. הסוגיה הזו מעלה גם שאלות אתיות מעורבות שגם המבקר עוסק בהן, מהו הגבול, האם מותר לשר לפגוש טייקון בלשכתו, או בבית קפה או במשרד שלו.

עוד הוסיף מנכ"ל המשרד כי מפעלי ים המלח מהווים דוגמא כיצד מעטים נהנים ממשאבי הטבע על חשבון הציבור. "יש קבוצות מסוימות הנהנות מקרבה לגורמי שלטון. הדוג' ברורות למשל מפעלי ים המלח", כך לדברי ענר.

מהפכת הקוטג'

בהמשך דבריו התייחס מנכ"ל משרד מבקר המדינה לאירועי הקיץ האחרון: מה היתרון הגדול של מהפיכת הקוטג'? קם כח מאזן, קולו של העם מול הטייקונים והלוביסטים. נוצרה מקבילית כוחות. וזו תרומה משמעותית ביותר שנכונה גם במישור שהתכנסתם עבורו- מישור איכות הסביבה. אתם יכולים לפעול ולהשפיע אם תתאגדו כפי שאתם עושים.

השינוי בעקבות מחאת הקוטג' עד כדי כך משמעותי שאקח אתכם למגזר העסקי - לאורך שנים הייתה מטרה אחת של מיקסום רווחים. ראינו זאת בתנובה ושטראוס כמשל. מה משמעות מהפיכת הקוטג'? הקפיטליזם החזירי – הסתיים. אם לא יתייחסו בעמדות אחרות- זה סיכון קיומי עבורם. אז לא חושבים רק על בעלי המניות אלא בעלי עניין – הציבור, ספקים, עובדים, וגם הגנ"ס. במידה מסוימת המחוג נע מאותו קפיטליזם חזירי לשיקול יותר מורחב.

שיתוף ציבור

מנכ"ל משרד מבקר המדינה התייחס גם לנושא שיתוף ציבור בטרם קבלת החלטות במדינה: זכותו וחובתו של השלטון להחליט, אך הוא חייב טרם ההחלטה להאזין לאינטרסים השונים גם לטייקונים, יש להם משקל ותרומה אבל חייב לאזן זאת בכך שישמע גם קולות אחרים. בבריטניה למשל ערב שינוי מדיניות יש "קול קורא לציבור" לשמוע עמדות. זה מאוד משמעותי כדי שהשלטון ישקלל שיקולים שונים, יבין לעומק בצורה טובה יותר את הסוגיות ואז יכריע.

צדק סביבתי, צדק חברתי וצדק חלוקתי

לדברי בועז ענר, יש מספר היבטים של צדק. "יש צדק סביבתי המקושר מאוד עם שני מעגלים נוספים שיש ביניהם חפיפה: צדק חברתי וצדק חלוקתי. למשל מאבק ששינסקי בנושא הגז וחלוקת העושר ממשאבי הטבע של המדינה- זה צדק חלוקתי, חברתי וסביבתי (היכן יוקמו המתקנים ועוד). דוגמא מובהקת למצבים בהם המעגלים משתלבים.

נציג מספר בעיות ייחודיות של ישראל: אנו מדינה קטנה, המאוכלסת ביותר בעולם המערבי, קצב גידול אוכ' גדול, פיתוח מהיר. לצערנו קשה לטפל בחלק מהבעיות, מה לעשות שיש גם רקע לאומני אתני דתי. סוגיות כבדות המפריעות בקידום אינטרסים אחרים, כולל סביבה. כל אלה יוצרים בעיות בצדק סביבתי. יישובים ערביים מצויים בראש המקומות הסובלים מבעיות סביבתיות.

לכם הציבור, יש היום יכולת להביע עמדה וזה מהווה איזון לא רע. הטייקונים ימשיכו להביע דעה אך גם אתם יכולים. המטוטלת כבר אינה רק לכיוון אחד. בעבר נסגרו עסקאות בחדרי חדרים. מתרחשים שינויים בחברה הישראלית."

לדברי ענר, בעיה נוספת מתבטאת במאבק למען החופים - יש לנו תכנון ישן שפעמים בן עשור או יותר והוא לא רלבנטי. פני החברה הכלכלה, סוגיות הגנ"ס השתנו לחלוטין. לא יכול להיות שתכנון ישן וקונספציה ישנה- עולה פה סוגיה מהותית שאומרת יכול להיות שתכנון ישן דינו להיגנז. בסוגיות מהותיות יש לפתוח את התוכניות מחדש. זה לא נכון במאה ה21.

בסיום דבריו אמר מנכ"ל משרד מבקר המדינה כי תקציב המדינה לא מבטא את סדרי העדיפות של המדינה במישור הגיאוגרפי. זו דרישה חשובה של הציבור לדרוש תקציב אזורי.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין התייחס לדבריו של המבקר ואמר: המחאה החברתית בקיץ האחרון הוכיחה לכולנו שהציבור הישראלי אינו אדיש. הציבור הישראלי מודע לעוצמה הדמוקרטית המצויה בידיו. הציבור הישראלי דורש שינוי, דורש השתתפות בתהליכי קבלת החלטות, דורש שקיפות של המידע הציבורי ודורש מחדש את הבעלות על משאבי הטבע הציבוריים השייכים לו.

עו"ד ברכה מסר בכנס שורה של נתונים על מצב הסביבה בישראל:

· כ- 300 בארות מים נפסלו לשתייה רק בעשור האחרון;

· חצי מיליון איש אינם מחוברים למערכת ביוב

· אלפי שטחי קרקע מזוהמים בחומרים מסוכנים ורעילים המחלחלים למי השתייה שלנו

· מידי שנה מאבדת המדינה 180 מליון מ"ק מים בשל טיפול לקוי בביוב

· פחות מ-1 מ"ר של שטח ציבורי, גינות ופארקים לנפש;

· פחות מ1.5 סנטימטר של חוף רחצה ציבורי ופתוח לנפש;