בעקבות מודלים שחזו כי אוכלוסיית הנשרים תיעלם מצפון הארץ בתוך 25 שנים החליטו לפני כשנתיים וחצי ברשות הטבע והגנים על הפעלת תוכנית מיוחדת ל"עידוד הילודה" בשמורת גמלא.
פקחי השמורה גלשו לקינים והעבירו מהם ביצים להדגרה וגידול בשבי. בשבועות הקרובים ישוחררו לטבע ששת הנשרים הראשונים ילידי הפרויקט, מתוך תקווה כי יקננו בצפון הארץ ויסייעו להישרדות המין.
בחודש יוני 2007 התרחשה הרעלה גדולה בקרב מושבת הנשרים בשמורת טבע גמלא- מבין 22 נשרים שהיו בשמורה ערב ההרעלה נצפו למחרת רק 11 פרטים. שבעה גוזלים חולצו לאחר שנותרו יתומים ועתיד המושבה הועמד בספק. בשנת 2007 רק גוזל אחד גדל במושבה מתוך 35 ניסיונות קינון(!).
מחקר שערכה חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים חזה כי ללא התערבות חריגה ייעלמו הנשרים מצפון הארץ בתוך פחות מ-25 שנים. בעקבות הנתונים החליטה רשות הטבע והגנים לפעול ביתר שאת לצימצום ההרעלות, לקידום הסניטציה של פגרים בשטח הפתוח ולהפעיל תכנית חירום ל"עידוד הילודה" בקרב הנשרים במושבה שבגמלא ובמושבות אחרות בצפון.
עם הטלת הביצים הראשונות בעונת הקינון 2008 גלשו פקחי השמורה אל הקינים והעבירו את הביצים להדגרה במתקן הדגרה מבוקר שבגן החיות התנ"כי בירושלים. הרחקת הביצה מהקן מעודדת את נקבת הנשר להטיל ביצה נוספת- "הטלת מילואים". הוצאת הביצים והדגרתן מבטיחה גם הצלחה גבוהה ברבייה (90%), לעומת המצב בצפון הארץ בו כבר בשלב הדגירה נכשלים כ-33% מכלל הקינים וננטשים.
בנוסף, בעוד בטבע פחות מ-30% מכלל הקינונים מצליחים להסתיים בגוזל בגיל פריחה (כ-140 יום), הרי גידול בגרעין הרבייה בשבייה מבטיח כ-70-80% הצלחה. הגוזלים שבקעו במדגרה, הועברו לאחר הבקיעה לגידול בשמורת טבע חי-בר כרמל, ומשם הועברו לכלוב אקלום גדול בשמורת גמלא, שם המתינו במשך כשנתיים לשחרורם חזרה לטבע.
ביום ראשון בבוקר יחלו אנשי השמורה בהשבת הנשרים הראשונים ילידי התוכנית לטבע- כבר השבוע הוצמדו משדרים לשני הנשרים הראשונים שישוחררו והם הועברו לחלק נפרד בכלוב האקלום. ביום ראשון ייפתח הכלוב והנשרים יושארו לעצמם. הצפי הוא שתוך כמה שעות ייצאו הנשרים מהכלוב אל השמיים הפתוחים. לאחר ששני הנשרים הראשונים יצטרפו לאוכלוסיית הנשרים בגולן, ימושדרו ארבעה נשרים נוספים, שבקעו במדגרה וגודלו בשבי בשנתיים וחצי האחרונות, ויושבו גם הם לטבע. פרט נוסף שוחרר כבר ב-2009 ומאז שורד בטבע.
אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים: "הוצאת הביצים והעברתן למדגרה הייתה מהלך מחויב המציאות הנובע מכך שבמצב הנוכחי, עקב העדר טיפול רב מערכתי של מדינת ישראל בנגע ההרעלות, אנו נאלצים לטפל בגורם השני שמסכן את הנשרים באזור: שיעור השרידה הנמוך של גוזלים (שמושפע אף הוא בעיקר מהרעלות).
הנשרים הם רק סמן לפשעים הסביבתיים המתרחשים בתחום חומרי ההדברה בישראל וכנראה אף ביתר שאת במדינות האזור. האחוזים של הצלחה בדגירה במושבת הנשרים שבגמלא עומדים על כ-30%, לעומת 80-90% במושבות נשרים במערב אירופה ובמדגרה של גן החיות התנ"כי. הנשרים מגודלים בשבי עד קרוב לבגרותם על מנת שיוכלו לשוב לטבע ומיד להביא את הדור הבא- אנחנו בעצם "מקפיצים" אותם את השנים הקריטיות של ההתבגרות, שנים בהן שרידותם נמוכה מזו של נשרים בוגרים. בשנת 2008 לדוגמא גודלו 7 גוזלים כחלק מהתוכנית לעידוד ילודה בשמורה- מתוך עשר ביצים שהוצאו, בעוד שבטבע בקע בשמורה רק גוזל אחד- מתוך 13 ביצים שהוטלו בשנה זו. כולנו מחזיקים אצבעות לכך שהנשרים ייקלטו טוב בסביבה ויחליטו כמובן להשתקע ולקנן בצפון הארץ. עתיד הנשרים בישראל תלוי בכך."
לצד הוצאת הביצים, בשנים האחרונות מבצעת רשות הטבע והגנים פעילות אינטנסיבית רב-תחומית על מנת לשמר את אוכלוסיית הנשרים. פעילות זו, החל מחודש ספטמבר, הינה חלק מפרויקט "פורשים כנף" המשותף לרשות הטבע והגנים, לחברת חשמל לישראל ולחברה להגנת הטבע וכוללת: גרעין רבייה בשבי, בו מתרבים מדי שנה יותר נשרים מכל גני החיות בעולם ביחד; הפעלת תחנות האכלה הצפון הארץ; מיגון קווי מתח גבוה, הסברה וחינוך; ופעולות מעקב שוטפות כמו סימון, טיבוע, ניטור ומשדור הנשרים.
בנוסף, בתמיכה חברת כיל מתבצע פינוי של למעלה מ-100 טון פגרי חיות משק בדרום והעברתם לתחנות האכלה ונקודות פינוי מוסדרות וסניטריות. פקחי רשות הטבע והגנים פועלים ומסייעים לחקלאים בפתרון נזקי חקלאות, בכדי לצמצם את תופעת ההרעלות.
אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "הנשר הוא יותר מערך טבע- הוא ערך נוף, ואסור שהנשרים, שקיימים כאן מאז ומעולם ואף מוזכרים בתנ"ך, ייעלמו מהנוף הישראלי. במקביל לביצוע התוכנית אנחנו מקווים לקדם את הטיפול בהרעלות, שכן כרגע החקיקה והענישה הקשורה לאחזקה ושימוש לא חוקי בחומרי הדברה ורעלים מסוכנים אינה חמורה דיה. צריך לזכור שההרעלות אינן רק בעיתם של חיות הבר והנשרים, וכי הן יכולות בקלות לפגוע גם בבני האדם".
