ברם, השקייה במי קולחין חושפת את הציבור לתוצרת החקלאית שייתכן שהושקתה באמצעות קולחין שהכילו מיקרו-מזהמים אורגניים. שפכי בתי חולים תורמים בין 5-30% של חומרים רפואיים המגיעים לשפכים העירוניים. שפכי בתי חולים מטופלים כמו שפכים תעשייתיים אולם בשל העובדה שאין תקן למיקרו-מזהמים אורגניים, חומרים אלו אינם מנוטרים ואינם מטופלים ולכן מגיעים אל השפכים העירוניים. למיקרו-מזהמים אורגניים ממקור רפואי אין תקן בעולם ולכן חומרים אלו אינם מנוטרים או מטופלים.
ד"ר דרור אבישר מאוניברסיטת תל אביב שהציג את הנושא, אמר כי במדינת ישראל עוסקים הרבה בכמות המים אך יש מקום לעסוק גם באיכות המים. הוא הדגיש כי אין עדיין מחקרים אפידמיולוגיים מקיפים אך אמר כי לא היינו רוצים שבמי שתייה יהיו תרופות מרשם. הוא ציטט מחקרים שהראו כי ריכוז של 1-5 ננוגרם לליטר של הורמונים אסטרוגנים, נקשר לתופעות של עלייה בשיעור סרטן השד וירידה בספירה ותנועה של זרע.
ד"ר אבישר אמר עוד כי הנוכחות של אנטיביוטיקה בסביבה עלולה לגרום לעלייה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. הוא הוסיף כי בשפכי בתי חולים אנטיביוטיקות מגוונות ושלל חומרים רפואיים שהמט"ש (מתקן טיהור שפכים) העירוני אינו מסוגל לטפל בהם. אבישר הציע לטפל בשפכי בתי חולים במקומם (In Situ) וציין כי כרגע צוות המחקר שלו בוחן פיילוט לטיהור ראשוני, שניוני ושלישוני של שפכים כאלו.
שירי בס סקפטור, ממרכז המחקר והמדיע של הכנסת, ציינה כי בישראל אין תקינה למזהמים רפואיים בשפכים משתי סיבות: 1. אין מידע מספק על הימצאות החומרים בשפכים/קולחין והשפעותיהם הבריאותיות. 2. בעולם לא קיים תקן ולכן אין לישראל לאן להשוות וללמוד. עוד אמרה כי שפכי בתי חולים נחשבים שפכים תעשייתיים אך מכיון שבתי חולים אינם טעונים רישוי עסקים קשה מאד לנטר ולאכוף אפילו חומרים שמצויים בתקנות.
מר שלום גולדברגר, מהנדס ראשי ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אמר כי טוב שהמודעות למיקרו-מזהמים גברה. כרגע משרד הבריאות מצוי בשלב איסוף מידע ומחקר. מר גולדברגר אישר כי לא קיים בישראל ובעולם תקן למיקרו-מזהמים אורגניים ממקור רפואי.
גב' שרה אלחנני מרשות המים, אמרה כי מחקרים מראים כי יש חומרים ששורדים את הטיפול במט"ש העירוני. היא ציינה שאפילו מקולחי שפד"ן שהוחדרו דרך שכבת קרקע למי התהום ניתן היה למצוא שאריות של חומרים. היא ציינה את החומר קרבמזפין המשמש כסמן של דליפת מי קולחין למי תהום.
אלחנני אמרה כי צריך למנוע הגעה של קולחין למי התהום והוסיפה כי תקינה בתחום זה אינה פשוטה. עוד אמרה כי לא מציאותי לדרוש קדם-טיפול בבתי החולים, כי פירוש הדבר הוא הקמת מתקן טיהור מקומי לכל בית חולים. לעומת זאת, שיפור הטיפול המשלים במט"שים עשוי להביא לשיפור איכות המים, והפרדה במקור של התרופות משאר הפסולת ואיסוף תרופות על ידי משרד הבריאות גם הוא עשוי להפחית את כמות החומרים המשתחררת לסביבה.
ד"ר ערן הלפרין, יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, אמר כי קיים שיקול תקציבי מהותי המונע הפרדת שפכים בבתי חולים. לעצם העניין הוא ציין כי קיימת "הפרדת זרמים": א. ציטוטוקסיקה מופרדת ומועברת לרמת חובב. ב. פסולת רדיואקטיבית מועברת לרמת חובב. ג. פסולת רפואית מזוהמת – מעוקרת. הוא הסכים כי לגבי הפרשות של חולים אכן קיימת בעייה. ד"ר הלפרין הוסיף כי קיימת כעת יוזמה של "כללית" לאסוף תרופות מן הקהל הרחב.
גב' אתי נתן מהמשרד להגנת הסביבה, אמרה כי בית חולים אינו טעון רישוי עסק ולכן אי אפשר לקבוע לו הנחיות שאינן על פי התקנות לחוק המים. היא הסכימה עם הטענה שאין חקיקה ותקינה העוסקת במזהמים רפואיים ואמרה כי המשרד להגנת הסביבה לומד את הנושא. נתן הסבירה כי, כרגע, השיטה העיקרית להתמודדות עם הנושא, הינה הפרדת זרמים. היא הוסיפה כי במפעלים תעשייתיים קל יותר לדרוש הפרדת זרמים. ח"כ ד"ר רחל אדטו תהתה ביחס לטענה זו מדוע לא מחילים על תעשיות פרמצבטיות את החקיקה המוטלת על תעשיות, כולל חוק רישוי עסקים.
בסיכום הדיון אמרה שירי בס ספקטור, כי הפתרונות הינם בכיוון של איסוף תרופות שאין בהם שימוש והתחשבות של חברות התרופות בשיקולי סביבה בעת פיתוח התרופות.
ח"כ ד"ר דב חנין, יו"ר הועדה, סיכם את הדיון ואמר כי ברור שרבות השאלות המטרידות על התשובות. מצד אחד מדינת ישראל רוצה להשיב כמה שיותר מים ומצד שני חייבים לגבש מדיניות של זהירות מקדימה ביחס למיקרו-מזהמים. מכיון שכך חייבים להתקדם במספר מישורים: א. להגביר את המחקר והמעקב אחר החומרים. ב. חייבים לוודא שמפעלי התרופות עובדים בסטנדרטים מתקדמים בכל הנוגע לשפכים. ג. הגברת המודעות בבתי חולים להפחתה במקור של תרופות שעלולות להגיע לשפכים.
נושא איסוף התרופות מהציבור יעוגן בחקיקה שתיצור נורמה חדשה של מערכת מתגמלת ומערכת מחייבת באשר לאיסוף תרופות. החקיקה תקודם מתוך הידברות עם קופות החולים. ח"כ חנין הודיע שבכוונתו לקדם במהירות הצעת חוק שתחייב איסוף של תרופות כדי לקדם הפחתה במקור ולצמצם החדרתן של תרופות מיותרות למים ולסביבה בכלל.
