הסקר, שהוזמן על-ידי פיליפס, נערך על-ידי חברת המחקר Zeta Tools בקרב אוכלוסיה של 1,500 נשים בגילאים 16 ומעלה במהלך חודש אוקטובר 2010
חשות בריאות, אך מוטרדות ממחלות כרוניות ומחלות הנובעות מאורח חיים
כמעט 90% מהנשים בישראל מחשיבות את בריאותן כטובה (45%) עד מצוינת (44%). שני שליש מהנשים מאמינות כי מצב בריאותן תלוי בהן. אולם יישום אמונה זו, מהווה קושי עבור קבוצה גדולה של נשים: רק 41% מתאמצות בפועל לנהל משטר מזון בריא ורק 18% מאמינות כי הן מתעמלות מספיק. האם יתכן כי פער זה נובע מכך שרק 23% מהנשים סבורות כי אין להן כל שליטה על החלטות כלכליות הנוגעות לבריאותן? מעל לשליש מהנשים (37%) הצהירו כי הן מוטרדות מהשפעת מחלות כרוניות על מצבן הבריאותי. אחת מכל עשר נשים מוטרדות מאוד. הדאגות הבריאותיות העיקריות הינן השמנה (40%), כולסטרול גבוה (32%), סרטן (25%) ודיכאון (24%).
איכות, זמינות ועלות שירותי הרפואה מהוות סיבה לדאגה
מעט יותר משליש (36%) מהנשים הנסקרות מוטרדות מאיכות שירותי הבריאות בישראל. יתר על כן מגלה הסקר כי 24% מהנשים חוות קשיים בקביעת תור לרופא מומחה עקב מחסור ברופאים מומחים באזור מגוריהן. 6% מהמשתתפות בסקר לא קיבלו טיפול רפואי מכיוון שהרופא שאותו רצו לראות היה עמוס מידי ולא יכול היה לקבל מטופלות חדשות. 13% מהנשים בגיל 55 ומעלה ו-26% מהנשים בגילאי 16 ו-21 אינן מגיעות לרופא מסיבות כלכליות. המינון המומלץ לא נלקח על-ידי 10% מהנשים משיקולי עלות ומספר מדאיג של 18% מהנשים דיווח כי לא יכלו להרשות לעצמן טיפול לו הן זקוקות מרופא מומחה.
תדירות וסוג בדיקות רפואיות
הרוב הגדול, 80%, מהנשים דיווחו כי הן מקבלות טיפול רפואי סדיר, 60% מהמשתתפות בסקר דיווחו כי הן רואות רופא פעם בשנה על בסיס קבוע. הנתונים עולים בהתאמה לגיל. 48% מהנשים הצעירות בגילאים 16 ו-21 רואות רופא פעם בשנה. 78% מהנשים בגיל 55 ומעלה רואות רופא פעם בשנה. אולם 21% מהנשים בישראל דווחו על בעיות רפואיות ללא שראו רופא. הבדיקות הנפוצות ביותר בקרב נשים בישראל הן הבדיקה הכללית (22%), בדיקה גניקולוגית כללית (15%), טיפול במחלה (15%), בדיקות דם וכולסטרול (12%) ול-11% בוצעה בדיקת PAP לצוואר הרחם.
רוב הנשים ביצעו בדיקת אולטרה-סאונד (52%), בקרב כרבע מהאוכלוסייה בוצעה בדיקת CT ו-12% מהנשים עברו בדיקת MRI. באופן כללי, 35% מהנשים הצעירות דיווחו כי טרם עברו אף אחת מהבדיקות הללו. הסקר מראה גם כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר בקרב הנשים, כך גדל הסיכוי כי יעברו אולטרה-סאונד במהלך חייהן. יתר כל כן ככל שרמת ההכנסה הפנויה גבוהה יותר, הן מדווחות על יותר מאולטרה-סאונד אחד.
סרטן השד נתפס כסיכון בריאותי
סרטן השד נתפס כסיכון בריאותי פוטנציאלי משמעותי על-ידי 24% מהנשים. רוב הנשים מאמינות כי ממוגרפיה שנתית יכולה לעזור בגילוי סרטן השד (89%).רק שליש מהאוכלוסייה עברה בדיקת ממוגרפיה והאחוז גדל בהתאם לגיל. רק 2-5% מהנשים הצעירות עברו ממוגרפיה. המספר מגיע ל-82% בקרב נשים בגיל 46-55 ול-92% בקרב נשים בגילאי 55+.
חינוך לבריאות ומידע: יש צורך במאמצים גדולים יותר
באופן כללי, 95% מהנשים מאמינות כי יש צורך להשקיע מאמצים רבים יותר בחינוך לבריאות האישה בישראל. רוב הנשים בישראל תופסות את האינטרנט כמקור מידע לגבי טיפולי בריאות האישה (97%). 89% מחשיבות את ספקי שירותי הבריאות כמקור מתאים, 76% סבורות כי משפחה וחברים הם מקור מידע חשוב, 19% נעזרים בספרים ו-11% מתייעצים ברוקחים.
כשזה מגיע לבריאותן האישית, רוב הנשים מאשרות כי במקרה של מחלה כרונית חמורה הן רוצות להיות מעודכנות בכל המידע הרלוונטי למצבן (87%). 5% מהנשים שנסקרו השיבו כי הן תרצינה להיות מעודכנות רק בנוגע למידע הדחוף ביותר ורק 2% מהנשים השיבו כי אינן מעוניינות להיות מעודכנות כלל.
בהתייחסו לתוצאות הסקר, אמר פרופ' שוקי שמר – יו"ר מועצת המנהלים של אסותא מרכזים רפואיים, כי "במרוץ אחרי תוחלת החיים לנשים, ישראל מפגרת אחרי מדינות רבות בעולם (מקום 14 מול מדינות הOECD) המצב חמור יותר בתוחלת החיים של נשים בגיל 65 בישראל (מקום 22 מול מדינות הOECD)אני מציע להקצות משאבים לחקר ניצול שירותי הבריאות ע"י נשים בישראל ומודעות למניעה וטיפול של מחלות כלליות בכלל ומחלות בשכיחות גבוהה אצל נשים בפרט".