דעות

בעת שהתרעתי לפני תשעה חודשים כי מספר המסתננים מאפריקה יוכפל בתוך זמן קצר, היו רבים שהטילו ספק בכך. מכיון שהנתונים זורמים אל שולחן הוועדה שבראשותי, מוצא אני חובה שוב לעדכן בהתפתחויות. ישנם כיום כ-40,000 מסתננים מאפריקה השוהים שלא כחוק בתחומי מדינת ישראל. רובם הגדול כבשו שכונות שלמות בדרום ת"א. מדובר במספר השווה לכל תושבי כל אחת מן הערים: עפולה, טבריה, קרית מוצקין, אזור, כרמיאל. כ-32,000 מהמסתננים נתפסו ע"י כוחות הביטחון אך שוחררו כולם בתוך זמן קצר

אוףףף... איזו הקלה! סוף סוף אפשר להוריד את האפוד ולנשום קצת לרווחה. האמת היא שחששתי לפני ש"הקרב" הזה החל. בכל זאת מדובר באובמה הגדול ולא באיזה "חנון". הוא מפחיד, וצריך הרבה אומץ כדי ללכת אתו מכות. יש לנו מזל שיש לנו את ביבי. הוא לא מפחד. אולי מאיווט קצת, אבל לא מאובמה. בסוף הוא היכה אותו שוק על ירך. דוד שלנו גבר שוב על גוליית, וזאת ללמדך ש"נצח ישראל לא ישקר". אמנם "השיר לא תם הוא רק מתחיל", אבל חייבים להודות שזו התחלה לא רעה בכלל

תקופה קשה עוברת עלינו. ארבעים ושלוש נשמות צעירות וטהורות שנקלעו לאחד האסונות הכבדים שפקדו אותנו. משפחות כואבות, יתומים, אלמנות ואלמנים, כל אלה משלמים את המחיר הנורא של רשלנות וחוסר מעש במשך שנים, של זלזול והעדר נחישות מנהיגות וחזון

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית - הגזענית וההרסנית. שוב, לבושתנו הרבה, אנשי הדת מוכיחים לנו את הסכנה הגדולה בריבונות יהודית, אף שזו ריבונות יהודית דמוקרטית

בשבועות הקרובים כל העיתונים יכתבו על האסון בכרמל. ללא ספק, מדובר באחד האסונות הכבדים והכואבים שידענו. שילוב שטני של אירוע עם עשרות הרוגים, מרביתם צעירים, נזקים משמעותיים לאוצרות הטבע שייקח עשרות שנים לחדש אותם ונזקי רכוש

התעוררתי לבוקר יום שני. האש שככה. העשן התפוגג. מדורת הכרמל כמעט כבתה, ואתה כבה כמעט כל הכרמל. מסביב הכל חשוך. חושך בלב וחושך בעיניים. גם השמיים קדרו. זעיר פה זעיר שם הם הזילו דמעה. "דמעת התנין". אני לא מאמין לשמיים שנזכרים להזיל דמעה חמישה ימים אחרי. לו היו מקדימים בחמישה ימים, הם היו חוסכים מאתנו דמעות רבות. והרבה בושה