דעות

כמדי שנה מקיימת השגרירות האמריקנית קבלת פנים לרגל יום העצמאות האמריקני, ב – 4 ביולי. השנה, דומה שכל אזרח בישראל ואני בתוכם , מביעים תרעומת, כעס ואכזבה על גישתו של הממשל האמריקאי אשר גילה אטימות לב עד כדי רשעות לא מובנת באי שחרורו של יונתן פולארד להלוויית אביו בארה"ב. יחד עם זאת, ומבלי לגרוע מעוצמת הזעם, אני חש חובה לפנות אליכם, עמיתי חברי הכנסת, כי תכבדו בנוכחותכם את העם האמריקאי ביום חגו, ותשתתפו בקבלת הפנים בבית השגריר

לפני שהמאמר הזה יהפוך למפגן תמיכה סכריני בעמיר פרץ, אף שבסופו של דבר לו הייתי חבר מפלגת העבודה הייתי שם בקלפי את הפתק "עמיר פרץ", ראוי לדון דווקא באלה שמוצאם מעדות המזרח הנופלים שבי אחר תעמולה ושטיפת מוח בלתי נלאית, שרובה מתנהלת כמובן באמצעים מתוחכמים להפליא, כנגד כל מועמד ממוצא מזרחי

הגיע הזמן להכיר במציאות – המצור על עזה, שגרם סבל רב לתושביה ולא הביא כל תועלת לישראל, התמוטט בעקבות המהפכה המצרית. פתיחת מעבר רפיח נותנת לו מכת מוות. כבר אין טעם ואין הגיון בספינות חיל הים המנסות לאכוף את שרידי המצור, חוסמות את חופי עזה ומתעללות בלי הרף בדייגים עזתים המנסים להביא פרנסה דלה למשפחותיהם

נאום נתניהו, כך נראה, השלים מהפך פוליטי מלא בתולדות ישראל: מפלגת העבודה ניצחה והפסידה. בעוד יו"ר הליכוד עומד מול העולם ומציע מדינה פלסטינית, מפלגת העבודה, שתוכניתה המדינית הופכת לקונצנזוס, אוחזת ב- 8 מנדטים בלבד. הפריימריז לראשות המפלגה יקבעו את גורלה - ואת גורל החברה הישראלית

לפני כשנה נדרסה שחר גרינשפן, נערה בת 12 מנתניה, על ידי נהג שיכור. כיום שחר משותקת בכל גופה ורק עפעפיה נעים. לאחר שקיבל את "עסקת הטיעון", גזר בית המשפט על הנהג הדורס, 1000 שקלים קנס ועבודות שירות. בכל מהלך המשפט לא דאגו לידע את המשפחה וניסיונותיה להיפגש עם התובעת המשטרתית עלו בתוהו

מכלול האיומים, שמאיימים על העורף האזרחי הישראלי, כולל מגוון איומים רחב הנע מאיום בהפעלת טרור לא קונבנציונלי, דרך חשש מאסונות אקולוגיים וכלה בחשש מהפעלת איום טרור קונבנציונלי. אבל שני האיומים הבולטים בעוצמתם (השלילית) ושנגדם אמורה המערכת כולה, מרמת המדינה ועד רמת הפרט, להיערך כנדרש הינם תקיפת העורף האזרחי בטילים וברקטות והחשש מהתרחשותה של רעידת אדמה