הבוקר הגיעו לוועדת השקיפות נציגי רשות המיסים, משרד האוצר, השיכון והבינוי ומשרד המשפטים להציג את הנתונים שנמצאים היום בידי המדינה על שוק השכירות בישראל. בפתיחת הישיבה ציטטה יו"ר הוועדה, חה"כ סתיו שפיר, מדו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור שפורסם ערב הבחירות האחרונות.
בדו"ח נכתב כי "הממשלה ומשרדיה התוו מדיניות דיור לאומית באופן לקוי.בהיבטים רבים הממשלה פועלת ללא מידע מלא מהימן ורלוונטי ונוקטת פעולות מאולתרות ובלת מתוכננות...אחד התנאים ההכרחיים לקיומו של שוק תחרותי ומשוכלל בכל ענף כלכלי הוא קיום מידע זמין ונגיש המאפשר לפעילים בשוק לפעול באופן רציונלי ומתוך מזעור גורמי אי-הוודאות. בהיעדר מידע מהותי בענף מסוים נגרם בדרך כלל "כשל שוק". לפני הוועדה נשלחו למשרד האוצר, רשות המיסים, משרד השיכון ו"דירה להשכיר" שורה של שאלות על מצבו של שוק השכירות, כגון כמה דירות עומדות להשכרה והיכן עלו המחירים ובכמה, מה היקף השינוי לאורך השנים ועוד."
חה"כ שפיר אמרה: "כדי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר ל-2 מיליון שוכרי דירות אנחנו זקוקים למידע מהימן על מצבו של השוק, ולחוות דעת מקצועיות על היתרונות והחסרונות של ההצעות הקיימות לרגולציה על שוק השכירות. בשנים האחרונות ראיתי שורה של חוות דעת שיצאו ממשרדי הממשלה ללא בסיס נתונים מהימן. היום זימנו את הגורמים הרלוונטיים לכאן על מנת להבין על איזה מידע אתם מתבססים כשאתם כותבים מדיניות, וכיצד אתם בוחנים מה יהיו הכלים האפקטיביים ביותר למיתון הנסיקה במחירי השכירות".
מהנתונים שהוצגו על ידי רשות המיסים נכון לשנת-2013 ל-50,000 איש יש יותר משתי דירות בבעלותם ול-200 אלף ישראלים יש שתי דירות. רחלי קופר מרכזת בכירה בחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המיסים אמרה: "אנחנו לא יכולים לנחש על פני כלל החברה הישראלית. כ-78% מהחייבים שפנינו אליהם מתוך הנחה שיש להם חבות מס בתחום הזה פתחו תיקים. פנינו ל- 37 אלף בעלי דירות שלא פתחו דיווח".
מינה גולן מנהלת תחום סגן מנהל מחלקת שומה ברשות המיסים הוסיפה: "יש לנו נתונים על בעלי דירות ועל אנשים עם יותר משני נכסים. הפנייה נעשתה לאנשים עם שלושה נכסים ומעלה." גולן הוסיפה: "רוב רובם של המשכירים נכנסים למסגרת החוק הזה ואין חובת דיווח. אנחנו רק יכולים לנחש. אם אנחנו מעוניינים בנתונים האלה יכול להיות שכדאי לחייב לפי חוק "
יו"ר הוועדה שאלה לעמדת רשות המיסים להקמת רשם שכירויות, על כך השיבה גולן: "זה רעיון טוב אנחנו בעד אבל זה נתקע כל פעם."
קופר ציינה כי עתיד לצאת חוזר של רשות המיסים שמבדיל בין השכרה למגורים ותקופות קצרות: "כרגע כיון שאין להם חובת מיסוי שונה רצינו לקבל נתונים כלליים על השוק. אנחנו מעריכים שמדובר בתופעה שהולכת וגדלה ככל שזה נעשה קל יותר. רק בשנה האחרונה מדובר בגידול של בערך פי שתיים."
נועז בר ניר מנכ"ל התאחדות המלונות הוסיף: "סך הדירות בדמות airbnb ודומיה מוערכת על ידינו בלמעלה מ- 20,000 שעליהם לא משולם מס. מדובר בדירות שירדו משוק השכירות והפכו לדירות נופש."
יובל טלר רפרנט שיכון באגף התקציבים באוצר: "בנתוני הלמ"ס אין נתונים ברמה שכונתית, רק ברמה מרחבית, והם הנתונים עליהם אנחנו מתבססים כי הם מבוססים על סקרי הכנסות שהלמס עושים. אנחנו עובדים על לטייב אותם. במקביל נעשים מהלכים בתחום של חוק שכירות הוגנת." טלר הוסיף: "לקבל נתונים ברמה כזו צריך לבצע סקר לאורך שנים על ידי הממשלה אפשרות נוספת היא באמת מרשם שכירויות אנחנו חושבים שזה דבר נכון להקים רשם שכירויות. גם יאפשר לייצר שקיפות ולהגביר את התחרות בתחום ההשכרה"
שלמה דולברג מנכ"ל השלטון המקומי תמך אף הוא בהקמת הרשם: "אנחנו חושבים שהפתרון הוא מרשם שכירויות מסודר כמו שקיים מרשם מקרקעין וכמו שקיימים מרשמים אחרים. ואין לי מושג למה הממשלה מתנגדת כי היא תוכל לגבות הרבה יותר מס מרישום מסודר. אנחנו חושבים שזה חיוני."
יו"ר הוועדה ח"כ שפיר סיכמה את הדיון: "שתי ממשלות שונות טוענות כבר שנתיים שהן מסכימות שצריך להסדיר את שוק השכירות, אך מסתבר שעד עכשיו מעולם לא טרחה הממשלה לאסוף נתוני אמת לגבי מצב השוק, מצבם של השוכרים וצרכיהם. כשאין תשתית עובדתית קשה לקבוע מהי הרגולציה הנכונה למיתון עליית מחירי השכירות, ולבחון איזו שיטה מתאימה - תמריצים, פיקוח וכו'.
במקום לעשות סדר, ולהפנים את דוח מבקר המדינה מהשנה שעברה שטען שתשתית הנתונים הכרחית לפיתוח מדיניות אפקטיבית לפתרון מצוקת הדיור, הממשלה מבלבלת את הציבור ואת משכירי הדירות ומייצרת בכך עלייה נוספת במחירים. זו התנהלות לא רצינית ולא אחראית.
לאורך השנתיים האחרונות שמעתי חוות דעת שונות וסותרות מצד משרדי הממשלה נגד פיקוח על מחירי השכירות - היום הסתבר שההשלכות, או היתרונות, לפיקוח או לתמריצים - מעולם לא נבחנו עי משרד האוצר ברצינות. עובדה זו מעלה שאלה - האם הממשלה פותרת את עצמה מלנסות ולחפש את הכלי האפקטיבי ביותר לפתרון בעיית השכירות, על בסיס תירוצים אידיאולוגיים מיושנים שמעולם לא נבחנו במציאות?
מסתבר שמבקרי הרגולציה הגדולים לא מעגנים את הביקורת שלהם בעובדות ובנתונים אלא בתפיסות כלכליות מיושנות ומגויסות ללשמירת הסדר הקיים - מבלי להציע, או אפילו לבחון, אלטרנטיבה אמיתית שקיימת כבר בכל העולם."
