לרגל יום האישה הבינלאומי ערכה תנועת ויצו סקר לבחינת עמדות הציבור ביחס לתופעת ההטרדות המיניות וביחס למידת האחריות שהציבור חש להתמודדות עם התופעה. הסקר ביקש לבדוק גם את עמדת הציבור באשר לחשיפת אירועי ההטרדות ברשתות החברתיות והשפעת החשיפה על התנהלותם של אנשי ציבור.
סקר ויצו נערך לקראת כנס מרכזי שמקיים היום הארגון לציון יום האישה הבינלאומי תחת כותרת: "חברה בהטרדה". בכנס ישתתפו דמויות בולטות בעולם הפוליטי, החברתי, התרבותי הכלכלי והאקדמי. לדברי גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל המטרה של הכנס לקדםאחריות חברתית ליצירת גבולות ברורים להתנהגויות פוגעניות כלפי נשים ולבחון אתההשלכות שמייצרת הזירה החברתית ככלי להתמודדות נשים עם תופעת ההטרדות.
סקר ויצו נערך ע"י סאפיו מחקר ופיתוח בע"מ בקרב 500 נשים וגברים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. דיוק התוצאות ברמת בטחון של 95% היא 4.4%.
מנתוני הסקר:
-70% מהציבור חוו באופן אישי הטרדה מינית או שמעו על מישהו אחר שעבר הטרדה מינית. מתוכם – 22% חוו באופן אישי הטרדה מינית ו-52% שמעו על מישהו אחר שחווה. מפילוח מגדרי, עולה כי נשים חוו הטרדה מינית בשיעור גבוה יותר מזה של הגברים – 39% לעומת 6%.
-לשאלה כיצד הגיבו מי שחוו הטרדה מינית ענה רוב הציבור- 59%, כי לא עשו דבר כשחוו הטרדה, ומרביתם מצטערים על כך. 28% הסתפקו בלשתף אדם קרוב במה שחוו. 5% בלבד פנו למשטרה או לרשויות.
-מתוך אלו שמכירים אדם שחווה הטרדה מינית, 4% בלבד פנו למשטרה או לרשויות, 49% הסתפקו בלהציע למוטרד/ת להתלונן על כך, וכשליש מהציבור (28%) לא עשו דבר כששמעו על הטרדה מינית של מישהו אחר, מחציתם משום שלא היו בטוחים שזו הטרדה ומחציתם משום שסברו שאין זה עניינם.
-בכדי לבחון את עמדת הציבור בנוגע לשימוש של נשים ברשתות החברתיות, שאלה ויצו בסקר על מידת התמיכה במהלכי חשיפת אירועי הטרדה. התוצאות לשאלה זו מעודדות: כשני שליש מהציבור (64%), תומכים בבחירה של נשים לחשוף ברשתות החברתיות את ההטרדות המיניות שעברו. יצוין כי בפילוח מגדרי ניכר הבדל משמעותי בנושא זה: נשים תומכות בשיעור גבוה משמעותית מגברים בחשיפה ברשתות החברתיות- 70% מהנשים לעומת גברים 58%.
-כשנשאל הציבור מדוע לדעתו נשים בוחרות לחשוף ולשתף את שחוו ברשתות החברתיות העיד 76% מהציבור כי הסיבה נעוצה בחוסר אמון של הנשים במוסדות החוק- במשטרה ובבתי המשפט, ע"פ ההתפלגות: 40% על המשטרה ו-36% על בתי המשפט. 47% סבורים כי הרשת היא הזירה המתאימה עבורן להתמודד עם האירוע.
-לאור העובדה שהפרשות האחרונות, בהן היו מעורבים אנשי ציבור ומובילים בתחומים שונים השפיעו על המשך הקריירה שלהם, בקשה ויצו לבחון את עמדת הציבור בנושא ולהבין כיצד הוא מתייחס למידת אחריותם של נבחריו. הציבור לא מגלה סבלנות בעניין זה: 85% סבורים כי אנשי ציבור שנגדם פורסמו תלונות ברשתות החברתיות על הטרדה מינית, צריכים להתפטר או להשעות את עצמם אפילו לפני הרשעה בבית המשפט. רבע סבורים שהם צריכים להתפטר כשהמשטרה מתחילה לחקור. 42% מאמינים שאנשי הציבור צריכים להתפטר לאחר שמוגש כתב אישום.
-ולבסוף ביקשה ויצו לבחון את מידת הסבלנות של הציבור כלפי נבחריו שהואשמו בעבירות שונות והאם יש הבדל במידת ההתייחסות אליהן. לשאלה מתי לגיטימי שמואשמים בהטרדות מיניות יחזרו לפעילות ציבורית, ענו רק עשירית מהציבור (11%) שאיש ציבור שהואשם בהטרדה מינית סיים לרצות את עונשו יוכל לחזור לפעילות ציבורית. עמדת הציבור זהה גם ביחס לעבירות של קבלת שוחד או מעילה בכספים וכן ביחס לעבירות אלימות.
גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל- "העובדה שיותר ויותר נשים אמיצות בוחרות לספר את סיפורן האישי, אף שמדובר בחשיפה לא פשוטה, מעידה על תחילתה של מהפכה חברתית בכל הקשור לנושא ההטרדות המיניות. אותן נשים אמיצות העלו על סדר היום הציבורי את התופעה הבזויה בה נשים הפכו נפגעות ומנוצלות רק מעצם היותן נשים. ויצו פועלת וקוראת לחברה כולה לחולל שיח חברתי חדש, אשר ישים גבול וחוק בפני כל מי שמפלה או פוגע על רקע סקסיסטי בסובבים אותו. הפרת קשר השתיקה והעלאת המודעות הגוברת לנושא ההטרדות המיניות הן שישפיעו על חברה בריאה, מכבדת ושוויונית יותר".
