במהלך המבצע נתפסה בשעת מעשה משאית אחת עם מיכל סולר ומשאבה שנלקחו לאחסנה. בתחנה אחרת נתפסו 5 מכלי סולר נוספים עם משאבות שנתפסו אף הם.
מפעילי תחנות הדלק השתמשו באדמות מדינה שלא על פי יעודן, ללא היתרים ובניגוד לחוק. למעשה, בחלק מהמקרים, עברו מפעילי תחנות הדלק עבירות מקרקעין פרט לעבירות הכרוכות בהפעלת תחנת דלק ללא האישורים המתאימים, ולעבירות המיסוי.
מפקחי רמ"י פינו את תחנות הדלק יחד עם שוטרי משטרת ישראל ובאמצעות ציוד מכני הנדסי. מיכלי הדלק רוקנו באופן מסודר ופונו בתיאום עם אנשי הגנת הסביבה ומינהל הדלק. הקרקע הוחזרה לקדמותה ולמאגר הקרקעות הציבורי.
כעת יחל ברשות, בסיוע פרקליטות המדינה, הליך היערכות פנימי במטרה לגבש נגד מפעילי התחנות תביעה על החזר העלויות שנגרמו למדינה בעקבות פלישתם, לרבות שכר המפקחים והשוטרים ועלויות הציוד ההנדסי ששימש לפינוי הפלישות.
אילן ישורון, מנהל מרחב דרום בחטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, אומר: "בנגב פועלות כיום מספר תחנות דלק פיראטיות, המהוות יעד בעדיפות גבוהה לכוחות האכיפה. הפעלת תחנת דלק פיראטית היא בבחינת בהוספת חטא על פשע: הפולשים גם הפעילו תחנות דלק בלתי מאושרות העלולות לגרום לסיכונים רבים הנובעים מדלקים שאינם בפקוח ומהיעדר אישורים סביבתיים ואישורי כיבוי אש, וגם עשו זאת תוך כדי פלישה לאדמות הציבור ושימושים חורגים בקרקעות בניגוד ליעודן החוקי".
