בהתאם, מנתוני המכון עולה כי כבר בחודש אוקטובר 2015, הרבה לפני פרשת אזריה, למעלה ממחצית מהציבור הישראלי (53%) תמך בטענה ש"יש להרוג במקום כל פלסטיני שעשה פיגוע גם אם אינו מסכן איש בסביבתו".זאת ועוד, בסקר שערכנו לאחר פרוץ הפרשה, נמצא שהפחד מן הטרור, שהוא מובן כשלעצמו, הביא לכך שקרוב ל-70% מהצעירים היהודים תומכים בהרג מחבל מנוטרל. על כן, מוסיף פלסנר: "האתגר המרכזי שעלינו להתמודד עמו בתקופה הקרובה איננו קשור בהחלטות המשפטיות שעוד צפויות להתקבל ביחס לאזריה עצמו.
המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ואף לחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, תוך אשרור המחויבות שלנו לערכי צה"ל, לרוחו ולצדקתו המוסרית. במימוש המשימה הזאת אין מקום לגילויים של חוסר אחריות ואנטי ממלכתיות וקיים צורך אמיתי ומיידי לתאם מאמצים בין מערכת החינוך, צה"ל, המנהיגות הפוליטית וגורמי החברה האזרחית. חשוב שנשאיר את המחויבות לערכי צה"ל ולרוחו מחוץ לשיח הפוליטי. החלשת הדבקות שלנו כחברה וכצבא בערכים אנושיים בסיסיים תפגע בלכידות הצבא וביכולתו לבנות מערכת היררכית מתפקדת.
מעבר לכך, זה יקשה עלינו להמשיך ולטעון מול הקהילה הבינלאומית, על מוסדותיה המדיניים והערכאות המשפטיות שלה, כי צה"ל ממשיך לפעול באופן מוסרי ובהתאם לקוד אתי מחמיר".