הנאום של נתניהו בכנסת לא נועד לחברי הכנסת או לציבור. הוא נוסח על ידי עורכי דין, ומטרתו היתה אחת: להלך אימים על היועץ המשפטי. בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי השבוע אמרתי שאחרי כמעט שמונה שנות שלטון, זה הדבר היחיד שנתניהו יכול להציג כמורשת שלו: השחתה של כל מערכות החוק והתקשורת במדינה, והפיכת הממשלה שלו לסדרת דמויות של חנוך לוין, שכל תכליתן להגן עליו בפאנלים בטלוויזיה.
אפילו את האופוזיציה הוא יצר בדמותו. ראש הממשלה מואשם בעסקאות שוחד חמורות, והרצוג ולפיד 'לא יכולים להרשות לעצמם ראש ממשלה שמבלה יותר זמן עם עורכי דינו מאשר בדיוני קבינט'. כאילו הבעיה היא הלו"ז, ולא מהות והיקף החשדות. זו לא שתיקת הכבשים, זו שתיקת הפחדנים. נתניהו צריך ללכת הביתה. החשדות נגדו כבדים, חמורים ומקיפים מדי, והוא הוכיח שאין לו שום בעיה לחתור תחת גורמי אכיפת החוק ושומרי הסף כדי להציל את עורו.