רוצים לוודא שאנשים טובים לא נפסלים ומטורטרים בשאלות שמקבלות פוקוס מוגזם ומיותר. הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול דנה הבוקר בסוגיית שימוש בסמים ומיוני קבלה לשירותי הביטחון ולשירות המדינה. נציג צה"ל בדיון צחי רביבו, סגן מפקד יחידת המיון מיטב, אמר כי המועמדים לשירות ביטחון נשאלים האם הם משתמשים בסמים, אבל התשובה לשאלה זו אינה משפיעה על הקב"א ועל הדפ"ר, אלא על התאמתו של המועמד לתפקידי לחימה.
לדברי רביבו, "למאבחנת מספיקה התשובה 'לא אני לא משתמש'. אם הוא אומר השתמשתי פעם אחת היא שואלת שוב ואם אומר שהשתמש כמה פעמים היא כנראה מבינה שיש פה בעיית התמכרות ואז המועמד נקרא לראיון נוסף".
רע"ן הפעלה בצה"ל, צביקה ויס, אמר בדיון כי שב"כ הוא זה שקובע את נהלי הסיווג הביטחוני והוא מבצע בימים אלה עבודת מטה לעדכון. לדברי ויס, "מי שמגדיר מה השאלות ומה הקריטריונים זה השב"כ. אני רק מבצע ומעביר את המידע לשב"כ. גם הטופס שצריך לחתום עליו בנוגע להגדרות ולהתחייבויות לעתיד לא לצרוך סמים זה של השב"כ. אני יודע שכרגע השב"כ נמצא בעבודה מטה בנושא".
על פסילת מועמדים בגין שימוש בסמים אמר ויס כי "לאורך השנים בעבר אכן שימוש מזדמן היה בעייתי. לאורך השנים בהסתכלות על האוכלוסייה הדברים השתנו. האם מישהו מזדמן נפסל ביטחונית? התשובה היא לא. על גורם מזדמן שהתנסה פעם אחת לא תהיה פסילה ביטחונית". הוא הבהיר כי גם רישום פלילי אינו מהווה סיבה לפסילה אוטומטית: "זה תלוי איזה רישום ומה עומד מאחוריו. יש אנשים שיש להם רישום פלילי ושובצו למודיעין. זה לא אוטומטי. אנחנו בוחנים כל מקרה ולא פוסלים קטגורית".
ח"כ זנדברג שאלה בנוגע לתחקיר ביטחוני חוזר שנעשה לאחר שחרור החייל, ומה יקרה אם יודה כי עישן באמסטרדם או בקליפורניה. על כך ענה ויס כי "בתחקיר חוזר החייל חוזר להיות דף חלק, הנושא ייבחן עוד פעם ומה שייקבע ייקבע".
נציגת נציבות שירות המדינה גבי אשכנזי אמרה כי "130-140 אלף אנשים בשנה שעוברים תהליך אבחוני. בכלל האבחונים האלו לא רק שלא ממיינים ולא מסננים על סמך נושא של סמים אנחנו לא שואלים אפילו לא שאלה אחת. במשרות שמחייבות תחקיר בטחוני שואלים על שימוש בסמים".
רפ"ק שירית כהן, קצינת כוח אדם מהמשרד לביטחון פנים, אמרה כי שוטרים נדרשים לסטנדרטים גבוהים במיוחד ולכן גם מי שציין שעישן קנאביס בקופי שופ בהולנד לא יגויס מאחר שלדבריה זה חוקי רק לתושבי אמסטרדם. כהן אמרה כי "שוטרים צריכים להיות נקיים מרבב. אני מחויבת למדיניות התביעה של משטרת ישראל. אנחנו שואלים על כל דבר – עבירות תנועה, סכסוכי שכנים, הימורים, זנות, בריונות, שתייה באירועים ונהיגה. אנחנו עושים הליכי מיון מאוד מעמיקים".
דוד פפו יו"ר הסתדרות הרוקחים, אמר "מה עם הנער שלוקח ריטאלין לקראת הבגרויות? ועל איש המילואים שמקבל אוקסיקונטין בגלל כאבים? הבעיה כאן היא לא הקנאביס, כרוקח אני אומר מניסיון – 40% מהנוער משתמש בריטאלין למיניו בתקופת הבגרות וגם בקורסים קשים בצה"ל".
ח"כ יהודה גליק סיפר כי בנו היה מיועד לתפקיד ביטחוני וכאשר התעכב הסיווג הביטחוני שלו "הפעלתי קשרים ונודע לי כי הסיווג עוכב בגלל שאני אבא שלו. השב"כ יכול להחליט מה שהוא רוצה ואף אחד לא בודק ולא יודע". לאחר מכן סיפר כי רצה בעבר להתגייס למשטרה, אך נפסל בגלל שנעצר בהפגנה נגד הסכמי אוסלו.
ח"כ עליזה לביא אמרה "חשוב שניתן לאנשים הזדמנות להתחיל בחיים ולא ניקח את העבר של גילאי העשרה. אסור שנפגע ביכולת של צעירים להתקדם בחיים בגלל תיק פלילי על שימוש בסמים. נתקלנו בזה בהקשר של נשים שיצאו מזנות והרישום הפלילי מונע מהן עבודה, אפילו עבודה בסופר". לביא אמרה כי "היה לי עוזר בכנסת שביקש להתקבל לקורס של משרד החוץ ולא הצליח כי הודה שהשתמש בגיל 17 ואי אפשר היה להמשיך את התהליך. בסוף הוא התקבל בפעם השלישית שניסה, אחרי המלצות ופניות".
יו"ר הוועדה ח"כ תמר זנדברג סיכמה את הדיון ואמרה כי "הדבר הבא שנרצה לעשות זה להזמין את השב"כ לכאן על מנת שהנציגים הרלבנטיים יציגו בפנינו את הנוהל והרציונל לדברים, ויבהירו את היחס לסוגיות נלוות שעלו פה כמו שימוש בתרופות ממכרות, שתיית אלכוהול ודברים אחרים שיכולים להצביע על מה שהשב"כ מחפש באותו תחקיר ביטחוני".
זנדברג הוסיפה כי "לגבי הליכי המיון הרגילים אנחנו רוצים לראות את האנשים הטובים לא נפסלים ומטורטרים בשאלות שמקבלות פוקוס מוגזם ומיותר ולכן אנחנו נבקש לקיים דיון נוסף עם נציב שירות המדינה".
