שבט אל-סייד הינו שבט בדואי עם אוכלוסייה רבה של לקויי שמיעה, כ-5% מבני השבט הם חרשים. מדובר בריכוז הגדול פי 50 מריכוזם באוכלוסייה הכללית וזה נובע ממוטציה גנטית נדירה ומנשואי קרובים. מנהלת ביה"ס כרמל זבולון של המועצה האזורית זבולון, דורית טלמור שריג מספרת כי, "השבט ידוע בקרב אנשי המקצוע, כיוון שהתפתחה בו שפת סימנים מקומית, שנחקרה בידי פרופ' וונדי סנדלר ופרופ' עירית מאיר מהמעבדה הלשונית באוניברסיטת חיפה."
"אנחנו, כמוסד שמאמץ את הגישה של שילוב לקויי השמיעה ושומעים, מכירים מקרוב את החיוב והיפה בדיאלוג ובסינרגיה ותרומתם לילדים ולקהילה", אומרת דורית טלמור שריג.
בשנת הלימודים הקודמת הגיע לביה"ס "כרמל זבולון" מנהל בית הספר אורט אל-סייד יאסר סייד ונפגש עם רכז המגמה הטכנולוגית בביה"ס אורי יריב, ועם רכזת לקויי שמיעה בביה"ס אורית בונה, על מנת להבין מה כרוך בשילוב תלמידים חירשים ומהם התנאים המיוחדים הדרושים להם לצורך השילוב."
בשנה הלימודים הנוכחית, ביקרו בביה"ס "כרמל זבולון" יועצת בית הספר ומחנכת כיתת החירשים מאורט אל-סייד, שקיבלו סקירה על מערכת העבודה מרכזת השילוב, אורית בונה, סיירו בבית הספר, ביקרו בכיתות המיוחדות וניהלו שיחה עם תלמידי יא'- יב', שגילו עניין ורצון לקשר עם התלמידים החירשים מהדרום.
"היחיד, הייחוד והיחד", היא סיסמת השקפת העולם שלפיה אנו ב"כרמל-זבולון" ניסינו ומנסים לפעול", אומרת מנהלת ביה"ס כרמל זבולון של המועצה האזורית זבולון, דורית טלמור שריג ומסבירה כי, יש לראות כל אדם כפרט, לראות את המיוחד, המאחד בתוך קבוצה ומתוך כך להגיע להכלה וביטוי של הפרט והקבוצה בתוך החברה הכללית. "
באורט אל-סייד לומדים כ-150 תלמידים בכיתות ט'-יב וזו השנה הראשונה שביה"ס קלט 36 תלמידים חירשים בכיתות ט' ו-י', במטרה להקנות להם השכלה ותעודת מקצוע. בביה"ס שתי מגמות טכנולוגיות ללקויי השמיעה: לבנות: מקצועות הקוסמטיקה והיופי, לבנים מגמת חשמל ואלקטרוניקה.
"צוות בית הספר אורט אל-סייד קיבל את האורחות מביה"ס "כרמל זבולון" בהתרגשות רבה", אמרה רכזת לקויי שמיעה אורית בונה וסיפרה, "את פנינו קיבלה בפנים מאירות יועצת בית הספר ואנחנו נפגשנו עם המנהל וסגנו, שאלנו שאלות ותרמנו מהידע שלנו. בהמשך, ביקרנו באחת הכיתות ונפגשנו עם הצוות העובד עם לקויי השמיעה וזו הייתה פגישה מרגשת ומלמדת, כאשר כל השיחה, התנהלה בשפת הסימנים הישראלית שזוהי השפה שבה גם הם מתחנכים במסגרות החינוך בעוד שבביתם בכפר הם מדברים בשפת הסימנים המיוחדת לשבט זה".
