הרוח הנושבת מעיפה מעולמנו את המושג "משמורת", אגב מילה שאפילו לרגע לא הייתה מוזכרת בחוק, אולם במהלך השנים לכל ברור כי הילדים יהיו במשמורת האם ואילו האב יקיים "הסדרי ראיה" עם הילדים. אז מה קורה היום בבתי המשפט? את המושג משמורת החליף המושג הורות משותפת ואילו הסדרי הראיה הפכו מזמן לזמני שהות.

כלים
את המושג משמורת החליף המושג הורות משותפת ואילו הסדרי הראיה הפכו מזמן לזמני שהות
את המושג משמורת החליף המושג הורות משותפת ואילו הסדרי הראיה הפכו מזמן לזמני שהות

למעשה, המושגים החדשים משקפים את החוק שהיה לצידנו במהלך כל השנים. ומי מרוויח מהעניין? הילדים! הם אלו שזוכים בשני הורים דומיננטיים בחיים, בין אם חלוקת הימים שווה באופן אבסולוטי ובין אם לא, ההורים מבינים שהם מגדלים את הילדים באופן שווה. אם לילד יש יום הולדת מהגן, אזי לא קיימת יותר מציאות בה ההורה שאינו במשמורת טוען: "את הורה המשמורן ולכן תדאגי לזה, אני אאסוף אותו אחרי.." או "אני אבא כייף", אלא האב לוקח חלק פעיל מהמטלות הכרוכות בהורות.

20160925 102218 a2e8a

אם כן, מדוע בכל זאת ההורות המשותפת מאיימת על האמהות?

בתי המשפט מתחילים אט אט ליישם את רעיון השוויון, כאשר הם פוסקים מזונות נמוכים עד כדי מצב בו קובעים כי אין חובת תשלום מזונות וכל הורה ישא בהוצאות הקטין בזמן שהוא שוהה אצלו. המציאות החדשה מתאימה למספר מצומצם ביותר של משפחות שכן היא מיושמת רק במצבים בהם שכרם של ההורים שווה. לצערי, במרבית המשפחות שכרה של האם נמוך משכרו של האב ובדרך כלל הפרשי השכר נובעים בין היתר בשל העובדה שהאם היא זו ששוהה בפועל עם הילדים קודם לפרידה, ועל כן לאחר הפרידה גם אם יעתור האב להורות משותפת, יהיה עליו לשלם מזונות לפחות בגובה הפרש השכר.

הבעייתיות במצב החדש מתעוררת כאשר האב עותר להורות משותפת, לא מתוך כוונה אמיתית לגדל את הקטינים, אלא מתוך שאיפה להפחית מזונות. במצבים כאלו אני מציעה לצדדים לקבוע הורות משותפת בכל מקרה , שכן הגדרה זו היא ההגדרה שהכי קרובה ללשון החוק. כמו כן לקבוע מזונות מופחתים המשקפים את חלוקת זמני השהות, כאשר במקביל ייקבעו "הסדרים כספיים" היה והאב לא יקיים את זמני השהות כפי שסוכם, ואז יישא במעין "דמי טיפול" בגין כל הפרה אשר לא יהיו, קרי: קנס, סכום שאינו ריאלי שמטרתו להעניש, אלא בגובה הפרשי המזונות, בין החיוב הרגיל לבין החיוב המופחת.

במצב זה החשש של האם נעלם כלא היה, כמו כן האב נהנה ממזונות מופחתים והחשוב מכל: הילד זוכה בהורים דומיננטים בחייו כאלו שיפחיתו באופן ניכר את הפגיעה הרגשית הכרוכה בפירודם.

עורכת הדין שירה קופמן הינה מגשרת אשר בהשקפת עולמה פועלת תחילה לסיום המחלוקות באמצעות הסכם, אולם ככל שלא ניתן לגבש הסכם המשרת את טובת הלקוח כי אז פועלת היא בכל הערכאות על מנת לאפשר ללקוח לצאת לפרק ב' בחייו בדרך הטובה ביותר. במסגרת עבודתה הצליחה עורכת הדין שירה קופמן להגיע להישגים המהווים דרך "חדשה" בעולם המשפט.

שירה קופמן - עורכת דין ומגשרת | נייד: 052-3493905 משרד: 08-9330930.