הם מעבירים חוק שיסכן את חיילי צה"ל, יסכן את המעמד הבינלאומי של ישראל, יסכן את היותנו מדינת חוק וסדר, כי יש להם בעיות בקואליציה. לפיד הדגיש כי 'יש עתיד' תצביע נגד חוק ההסדרה כי כך נוהגת מפלגה לאומית אמיתית וציטט לסיום את דבריו של מנחם בגין: מנחם בגין, גדול מנהיגי המחנה הלאומי, כתב: "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחֵירוּת, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של 'עליונות המשפט', כלומר קביעת החירויות האזרחיות כ'חוק היסוד' או 'חוק עליון' ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות." כך מדבר מנהיג לאומי אמיתי. כך מתנהגת ופועלת מפלגה לאומית אמיתית.
זו הסיבה שאנחנו נצביע נגד חוק ההסדרה". להלן הדברים המלאים בסיעה: ראש הממשלה חושב שזה חוק גרוע. היועץ המשפטי לממשלה חושב שזה חוק גרוע. בית המשפט העליון חושב שזה חוק גרוע. רוב סיעות הקואליציה חושבות שזה חוק גרוע.
הממשל האמריקאי – החדש, הפרו ישראלי - חושב שזה חוק גרוע. זה חוק לא צודק, זה חוק לא חכם, זה חוק שגורם נזק למדינת ישראל, לבטחון הישראלי, לשלטון הישראלי, ליכולתנו להיאבק בשונאי ישראל. כל מי שרואה בעצמו אדם לאומי, צריך להתנגד לחוק הזה. הסיבה היחידה שהחוק הזה עולה, היא פוליטיקה.
פוליטיקה קטנה, קמעונאית, עסקנית. פוליטיקה שהחליפה את המדינאות, פוליטיקה שהחליפה את האחריות הלאומית, פוליטיקה שהפכה להיות הדבר היחיד שמעניין את הממשלה הזו.
הם מעבירים חוק שיסכן את חיילי צה"ל, יסכן את המעמד הבינלאומי של ישראל, יסכן את היותנו מדינת חוק וסדר, כי יש להם בעיות בקואליציה. כי יש בקואליציה כמה ח"כים שרואים את חקירות ראש הממשלה, ואומרים לעצמם שהוא בעמדה של חולשה, וזה הזמן ללחוץ.
מה קרה לאחריות? מה קרה לשיקול הדעת? איך יכול להיות שמדינה שלמה, ממשלה שלמה, נכנעת למיעוט שפועל ממניעים משיחיים? גדלתי בבית של המחנה הלאומי. איש לא ימכור לי שהכשרה של בניה לא חוקית זה מעשה לאומי או ציוני. איש לא ימכור לי שהתקפה על בית המשפט העליון – שעצם קיומו הוא ביטוי של ריבונות ולאומיות שחיכינו לו מאז ימי רבי יהודה הנשיא - היא מעשה של ציונות או של פטריוטיות.
מנחם בגין, גדול מנהיגי המחנה הלאומי, כתב: "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחֵירוּת, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של 'עליונות המשפט', כלומר קביעת החרויות האזרחיות כ'חוק היסוד' או 'חוק עליון' ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החרויות האזרחיות."
