רבים מן העולים שמגיעים לישראל אינם מצליחים להיקלט בה וחוזרים למדינות המקור לאחר שהתייאשו מלקבל הכרה ברישיונותיהם, חלקם אף בעלי מקצוע ותיקים במדינות מוצאם. בנוסף, יהודים רבים בוחרים מראש שלא לעלות לישראל מחשש שלא יוכרו רישיונותיהם.
העיסוק במקצועות הרפואה השונים – רפואה, רפואת שיניים, סיעוד, רוקחות ומיילדות, רווח מאד בקרב האוכלוסייה היהודית בעולם. במקצועות הללו חלקם של היהודים גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה, וחלקם של בעלי המקצועות הללו בקרב היהודים גבוה ביחס לחלקם של בעלי מקצועות אחרים. לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למציאת פתרונות יעילים לסוגיית ההכרה ברישיונות אלו, וכל זאת תוך עמידה על משמר הרמה המקצועית של שירותי הבריאות בישראל.
הנחיות הפרלמנט האירופי ומועצת אירופה (להלן – האיחוד האירופי) בעניין הכרה במקצועות רפואיים מיום 7 בספטמבר 2005, נועדה להקל על מעבר של בעלי מקצועות רפואיים בין מדינות האיחוד האירופי. לצורך כך נקבע עיקרון ההכרה האוטומטית. בד בבד נקבע, על דעתן של חברות האיחוד האירופי, תקן של דרישות הכשרה והסמכה. משמעות ההכרה האוטומטית היא שמדינה חברה באיחוד האירופי חייבת לאפשר לבעל מקצוע שהוא אזרח מדינה החברה באיחוד האירופי לעבוד בתחומה אם הציג את הראיות שנקבעו בהנחיה.
מנגנון ההכרה האוטומטית פועל באירופה למעלה מעשור בהצלחה, והוא הגשים את מטרתו והביא עמו תועלות כלכליות וחברתיות. ההנחיות מקיפות עשרים ושמונה מדינות ובהן כ-500 מיליון נפש. ההנחיות עודכנו ותוקנו בשנת 2013, ותיקון זה ייכנס לתוקף בשנת 2016.
אימוץ ההנחיה בישראל נועד להגשים מטרה דומה, בהקשרים של קליטת עלייה ממדינות האיחוד האירופי. עם זאת, הוא נעשה באופן השומר על מאפיינים מסוימים של דרישות הרישוי בישראל, כמו דרישת ידיעת השפה העברית היכן שנדרש, אזרחות או תושבות ישראלית וכדומה.
לגבי רופאים, מוצע כי רופא ממדינות האיחוד האירופי העומד בתקן של ההנחיה ייחשב "בעל השכלה רפואית" לצורך הפקודה, וכן יהיה פטור מבחינת הרישוי.
בדומה לכך, גם לגבי רופאי שיניים מוצע כי רופא שיניים ממדינות האיחוד האירופי העומד בתקן של ההנחיה ייחשב "בעל השכלה בריפוי שיניים" לצורך הפקודה.
לגבי רוקחים, מוצע כי רוקח ממדינות האיחוד העומד בתקן של ההנחיה יראו בו כעומד בדרישת ההשכלה לעניין התואר האקדמי.
