"'חוק הלאום', שעדיף לקרוא לו 'חוק מדינת ההלכה' הוא חוק יסוד שייתן עדיפות ל'משפט העברי', כלומר לפסיקות בתי הדין הרבניים", אומרת כהנא-דרור, "דיינים יוכלו לפסוק פסיקות שיובילו את הנשים מאות שנים אחורה; בגירושין, לדוגמא, עלול להיווצר שוב מצב שבו הגבר יקבל את כל הרכוש והאישה רק את הכתובה. החוק הוא חלק ממתקפה משולבת של חוקים דתיים שעלולים לפגוע מאוד בנשים. השרה איילת שקד עצמה לא תיחשב לעדה אמינה ולא תוכל להתמנות לתפקידים שונים".
"אנו, נשים דתיות הנמצאות בחזית המאבק למען זכויות נשים בישראל, הנאלצות מדי יום להתמודד עם הדין הדתי בבתי הדין הרבניים, היוצר אי שוויון מובנה בהליכי הגירושין תוך הפליית נשים, הדרתן ופגיעה בזכויותיהן, מבקשות, מתוך דאגה כנה למעמד האישה בישראל, להביע בפניך את הסתייגותנו העמוקה מפני חקיקת חוק הלאום במתכונתו הנוכחית", מציינות המשפטניות במכתבן.
"החוק עשוי לעודד פסיקות משפטיות על בסיס ההלכה, מבלי להיזקק לערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית כמו שוויון, חירות ועוד...סעיף 'המשפט העברי' בחוק הלאום במתכונתו הנוכחית עלול להפוך חוק שנועד לעגן את זכותו של העם היהודי בארצו מ'חוק הלאום', לחוק 'מדינת ההלכה', שיכשיר את הקרקע לפרשנות וחקיקה בהתאם להלכה היהודית...החוק עלול לסתום את הגולל על האפשרות הצרה הקיימת כיום לקבלת סעד מבית המשפט הגבוה לצדק כאשר מתבצעת פגיעה בזכויות אזרח וזכויות נשים הנובעת מהדין הדתי".
"החוק עלול לשמש בידי גורמים רבניים המתנגדים לשוויון בין המינים ככלי משפטי שביכולתו לבטל הישגים ומהלכים שקידמו את מעמדן של נשים, כמו נציגות נשים בוועדה למינויי דיינים, במועצות דתיות וכמנהלות בתי דין רבניים, וההלכה המחייבת את בתי הדין לדון בהתאם לחוק האזרחי בענייני רכוש בין בני זוג, ועוד... ולהוביל למהפכה שיפוטית הפוכה של החלת הדין הדתי, שאת סופה מי ישורנו. בהיעדר מעצורים ובלמים בפני אלה הרוצים לראות את מדינת ישראל הופכת מדינת הלכה ואת הנשים חוזרות למעמדן הנחות בחברה פטריארכלית–דתית, מודחות מתפקידים בכירים ומשוללות זכויות אזרח. אנו פונות אליך בבקשה דחופה לצאת בהצהרה כנגד החוק כפי שהובא לדיון בוועדה, ולעצור את המשך קידומו ללא התיקונים הנדרשים".
