תחילת הפרשה בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף, שבה שכר פ', צעיר מפתח תקווה, את שירותיו של עורך דין מאזור ואדי ערה. במסגרת הייצוג המשפטי חתם הלקוח על הסכם שכר טרחה וייפוי כוח, והפקיד בידי עורך הדין את הטיפול בהליך התביעה. ההליך, שנפתח בבית משפט השלום בנצרת, הסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובמסגרתו נקבע כי פ' זכאי לפיצויים בסך 82 אלף שקל.
לאחר השגת הפשרה, כך נטען, הודיע עורך הדין לפ' כי כספי הפיצוי אמורים לעבור אליו בתוך 30 יום מהחתימה על הפשרה. חרף כך, חלפו הימים וכספי הפשרה בוששו מלהגיע. לדברי פ', בכל פעם שפנה לעורך הדין לעדכון מתי יגיעו לידיו כספי הפיצויים, הוא קיבל תשובה מעורפלת שממנה הבין כי החברה הנתבעת טרם העבירה את הכספים.
לאחר שקצה סבלנותו, פנה פ' אל הנתבעת עצמה, ואז התברר לו לתדהמתו כי כל כספי הפיצויים המגיעים לו הועברו מיד לאחר החתימה על הפשרה לידי עורך דינו, שאמור היה לשמור אותם עבורו בחשבון נאמנות בבנק. מעבר לכך, נדהם פ' לגלות כי הוא חתום על פשרה נוספת שכלל לא הגיעה לידיו, וכי החתימה המתנוססת על המסמך מזויפת.
לאחר שגילה על הסתרת כספי הפיצויים ועל זיוף חתימתו, פנה הלקוח לעו"ד טליה ברזאני, אשר שלחה מכתבי התראה לעורך הדין. משפניות אלו לא זכו למענה, הוחלט לפעול גם במישור הפלילי: בתחילת מאי 2026 הגיש פ' לתחנת המשטרה בפתח תקווה תלונה פלילית נגד עורך דינו לשעבר בגין קבלת דבר במרמה וזיוף חתימתו על הסכם הפשרה. בהמשך הגיש פ' תלונה דומה גם ללשכת עורכי הדין, אך חרף כך עורך הדין ממשיך להיות פעיל ורישיונו טרם הותלה או נשלל.
התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בפתח תקווה הועמדה על סך 150 אלף שקל. בתביעה דורשת עו"ד ברזאני מעורך הדין להשיב למרשה את מלוא כספי הפשרה בסך 82 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו התקבלו אצל עורך הדין ועד להשבתם בפועל. לצד זאת נדרש פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות שנגרמו ללקוח בניסיון לקבל את כספו, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
בנוסף, מבקשת עורכת הדין מבית המשפט שיורה לעורך הדין לוותר על שכר טרחתו בשל הטיפול בתיק, אלא אם כן יוכיח את זכאותו לכך. לדבריה, גם אם התגלעה מחלוקת כלשהי בעניין שכר הטרחה, אין בכך כדי להצדיק הסתרה של כספי פשרה שהתקבלו עבור לקוח, או החזקתם במשך תקופה ממושכת ללא דיווח וללא העברה.
לדברי עו"ד ברזאני, מדובר באחת העבירות החמורות ביותר שעלול לבצע עורך דין, ובמקרים רבים בעבר נשלל רישיונם של מי שנתפסו בעבירה זו לצמיתות. "התביעה מעלה שאלה עקרונית החורגת מהמחלוקת הכספית עצמה: מה קורה כאשר מי שאמור לשמש שומר הסף של כספי הלקוח הוא, לכאורה, גם מי שמונע ממנו לקבל אותם", היא אומרת. "יחסי עורך דין–לקוח אינם דומים לסכסוך רגיל בין שני צדדים, משום שהם נשענים על אמון כמעט מוחלט. הלקוח אינו יודע תמיד מה מתרחש בתיק בזמן אמת, אינו חשוף לכל המסמכים ואינו מנהל בעצמו את המגעים מול הצד שכנגד. לכן, אם הטענות יתבררו כנכונות, מדובר לא רק בפגיעה כספית בלקוח, אלא בפגיעה באחד מעקרונות היסוד שעליהם נשען מקצוע עריכת הדין."
התביעה הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בפתח תקווה. טרם הוגש כתב הגנה.
