פסק הדין, שניתן ביום שני (24.8.26) על ידי הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשות מ"מ הנשיא, השופט אילן איטח, מחדד את גבולות המותר והאסור למעסיקים בזמן התארגנות עובדים ראשונית, וכן את המחיר שעלול לשלם מעסיק שמתערב ופוגע שלא כדין בהתאגדות עובדיו.
ההליך עסק בשורת אירועים שהתרחשו במהלך התארגנות עובדי דפוס אופסט עמנואל, בית דפוס המונה כמאה עובדים, בהסתדרות. בית הדין בחן בין היתר התבטאויות ומהלכים של הנהלת החברה כלפי העובדים, וקבע כי חלקם חצו את הגבול שבין ניהול לגיטימי של מקום העבודה לבין פגיעה בזכויות ההתארגנות.
אחד המקרים החמורים, שהוגדר על ידי בית הדין כ"אירוע מתמשך בדרגת חומרה גבוהה", התרחש 17 דקות בלבד לאחר שההסתדרות הכריזה על יציגותה בחברה: עובד שהיה פעיל בהתארגנות וחבר ועד הפעולה זומן לשימוע לפני פיטורים, שבוטל לדרישת ב"כ ההסתדרות. אולם בחלוף עשרה ימים זומן העובד פעם נוספת לשימוע על יסוד טענות שנמצאו חסרות בסיס, ולאחר השימוע פוטר. בהמשך ניסתה החברה להתנות את חזרתו לעבודה בנסיגה ממהלך ההתארגנות. בו ביום שההסתדרות הגישה בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן סעדים למניעת פיטורי העובד, מניעת פגיעה בהתארגנות והכרה בה כארגון עובדים יציג, הגישה החברה נגד העובד תביעה שנחזתה כתביעת השתקה. בית הדין קבע כי מדובר ב"פגיעה קשה בליבת חופש ההתארגנות".
במקרה חמור נוסף זומן עובד לשימוע לפני פיטורים כ-20 דקות בלבד לאחר שהביע בפני מנהלת בחברה תמיכה בהתארגנות. בשימוע נטען כי החברה שוקלת את סיום העסקתו עקב קיצוצים והפחתת הפעילות של מכונת הצילינדר עליה הוא עובד, אולם מהקלטת שיחה שהוצגה בפני בית הדין קמא עלה כי מנהלת בחברה הודתה שהם מחפשים עובד צילינדר, ועל כן תפקידו לא התייתר. בית הדין קבע בערעור כי השימוע היווה אמצעי הרתעה כלפי עובד שפעל במסגרת ההתארגנות, באופן המלמד כי החברה לא חדלה מהפגיעה בחופש ההתארגנות למרות התחייבויות שנתנה בדיון מיום 13.7.2025 לפיהן לא תסכל את התארגנות עובדיה בהסתדרות. בפסק הדין חידד בית הדין כי ממועד הכרזת היציגות נהנית ההסתדרות מתקופת יציבות ארגונית בת שישה חודשים.
בערעור נפסק כי החברה, באמצעות מנהליה ובסיועה של מקורבת להנהלה, הפעילה מכבש לחצים על עובדים כדי להניאם מהצטרפות להסתדרות ובהמשך אף להביא לביטול חברותם, באמצעות משלוח 37 הודעות ביטול בעידודה וביוזמתה. נקבע כי מדובר בהתערבות בוטה במהלך ההתארגנות, וכי אין בהודעות הביטול כדי לגרוע מהיציגות במועד הקובע והן נעדרות כל תוקף משפטי, היות שהתקבלו בתקופת היציבות הארגונית ולא ניתנו מבחירה חופשית, בהסכמה ומדעת וללא לחץ.
דפוס אופסט עמנואל ערערה גם על גובה הפיצוי בסך 500,000 ש"ח שנפסק לטובת ההסתדרות, אולם בית הדין הארצי דחה כליל את טענותיה גם בעניין זה. בפסק הדין הובהר כי החוק מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של הוראות החוק הנוגעות לחופש ההתארגנות, ותקרת הפיצוי המעודכנת עומדת על כ-262 אלף ש"ח לכל הפרה. בית הדין קבע כי במקרה זה התנהלות החברה כוללת שלושה אירועים נפרדים חמורים של פגיעה בחופש ההתארגנות, המצדיקים פיצוי בחלק העליון של תקרת הפיצוי.
עוד נפסק כי יש להביא בחשבון במסגרת השיקולים לקביעת שיעור הפיצוי שההפרות בוצעו במעורבותם של נציגי הנהלת החברה ושל עובדת בכירה בה, אשר התנהלותה לא זכתה להסתייגות או גינוי מצד ההנהלה. בנוסף, עד למועד זה החברה לא נעתרה לבקשת ההסתדרות לפתוח במשא ומתן לכריתתו של הסכם קיבוצי, באופן המלמד כי פגיעתה בהתארגנות לא הייתה נקודתית בלבד אלא הייתה לה השלכה ממשית ומתמשכת על מימושה בפועל.
עו"ד חנה שניצר-רהב, ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות: "פסק הדין חזר וחידד את המסר החשוב - לעובדים זכות יסוד להתארגן, וזכות זו אינה נתונה לחסדי המעסיק. ההסתדרות תמשיך לפעול משפטית כנגד ניסיונות להרתיע עובדים או לפגוע בהם בשל מימוש זכותם להתארגנות במקומות העבודה".
את ההסתדרות ייצגו בהליך עורכות הדין עדית דוידוביץ ורחלי גולדפלד מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות במרחב ראשון לציון בראשות דוד ראובן, ובליווי מזכירות האיגוד המקצועי עו"ד מעיין גרנט-כדריה ועו"ד טדלה טקלה, ובשיתוף סגנית היועמ"ש לאגף לאיגוד מקצועי עו"ד גלי שטיינברג וראש הלשכה המשפטית עו"ד חנה שניצר-רהב.
