לפי פסק הדין, החברה קיפחה את זכויות עובדיה לאורך שנים בכך שלא ביצעה הפרשות פנסיוניות כדין, לא כללה עמלות מכירה בשכר הקובע לפנסיה, לא הפרישה לעובדים לפנסיה מהיום הראשון לעבודתם, ולא העניקה להם יום בחירה שנתי כדין. בית הדין הבהיר כי מדובר באומדנים ראשוניים, וכי הסכום הסופי יחושב בהמשך בסיוע מומחה שיבדוק באופן פרטני את זכויות העובדים.
"שלמה סיקסט" מפעילה כ-30 סניפים ברחבי הארץ. שתי תובענות נגדה הוגשו בשנת 2018 על ידי שני עובדים לשעבר, באמצעות עורכי הדין משה וקרט וליאת בן סימון נגר. התובעת עבדה בחברה קרוב לעשר שנים וקיבלה שכר בסיס לצד עמלות מכירה; התובע הועסק כנהג במשך כחודשיים, לאחר שהגיע לעבודה כשברשותו קרן פנסיה פעילה.
בלב ההליך עמדה השאלה אם ההסכם הקיבוצי הענפי עדיין תקף ומחייב את החברה. שלמה תחבורה טענה כי ההסדר הפנסיוני הענפי פקע או בוטל, וכי פעלה בהתאם לצו ההרחבה הכללי לפנסיית חובה במשק. בית הדין דחה את הטענה וקבע כי ביטול הסכם קיבוצי מחייב הודעה בכתב לעובדים, וכי החברה לא הצביעה על הודעת ביטול כזו. עוד נקבע כי החלטת הממשלה לסגור את קרנות הפנסיה הוותיקות למצטרפים חדשים אינה מבטלת את חובות המעסיק לפי ההסכם הקיבוצי.
בית הדין קבע כי ההסכם הענפי מחייב את שלמה תחבורה מכוח חברותה בלשכת המסחר תל אביב, וכי יש לבחון בכל חודש מהו ההסדר המיטיב ביותר עבור כל עובד: ההסכם הענפי, צו ההרחבה לפנסיית חובה או ההסכם האישי. לפי פסק הדין, החברה אינה רשאית לבחור מראש הסדר אחד לכל תקופת העבודה, אלא חייבת להעניק לעובד את הזכות הטובה ביותר בכל חודש בנפרד.
אחת הקביעות המרכזיות נגעה לעמלות המכירה. בית הדין קבע כי עמלות ששולמו לעובדים במסגרת עבודתם הן חלק מהשכר הקובע לצורך הפקדות פנסיוניות. מהראיות עלה כי עובדים קיבלו עמלות בגין השכרת רכבים ומכירת תוספות כגון כיסאות תינוק, מכשירי GPS, ביטוחים מקיפים והוספת נהגים. באחד החודשים שנסקרו עמד שכר הבסיס של התובעת על 5,000 שקל, בעוד עמלות המכירה הסתכמו ב-5,133 שקל נוספים.
בגין הפרשי הפקדות לפנסיה בשל שיעורים חסרים בשנים 2011 עד 2013 נפסק סכום מוערך של 1,522,800 שקל; בגין אי ביטוח עובדים מתחילת העסקתם נפסקו הפרשים מוערכים בסך 2,512,800 שקל; ובגין אי הענקת ימי בחירה נפסק פיצוי בסך 646,153 שקל. כל הסכומים יישאו הפרשי ריבית שקלית ממועד הגשת התובענה ועד התשלום בפועל, ויופקדו בחשבון נאמנות ייעודי.
לבאי הכוח המייצגים ישולם שכר טרחה בשיעור 25% בתוספת מע"מ מתוך הכספים שיחולקו לחברי הקבוצה, ולתובעים המייצגים נפסק גמול כולל של 100 אלף שקל. בית הדין הורה על מינוי מומחה לחישוב הזכויות, ששכרו ישולם על ידי החברה, והציע לצדדים לגבש הסדר פשרה מקיף. הצדדים נדרשו להגיש הודעה משותפת על התקדמות המגעים בתוך 60 ימים.
פסק הדין ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על ידי השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, נציג הציבור לעובדים יעקב גילת ונציגת הציבור למעסיקים חמדה מרק.
