העיר שבנויה על הר געש כבוי
הדבר הראשון שכדאי להבין על אדינבורו הוא שהיא בכלל לא שטוחה. לפני מיליוני שנים פעל כאן הר געש; קרחוני עידן הקרח גילחו את הסלע הקשה ממערב והשאירו מאחוריו רכס אדמה ארוך שמשתפל מזרחה. על ראש הסלע נבנתה הטירה, ועל הרכס שיורד ממנה נמתח הרויאל מייל – הרחוב הראשי של העיר העתיקה. כל הגאוגרפיה הזו מסבירה למה הולכים כאן כל כך הרבה במעלה ובמורד, למה יש גשרים שעוברים מעל גגות של בתים שלמים, ולמה כמעט מכל פינה נפתחת פתאום תצפית שעוצרת אותך באמצע משפט.
העיר מחולקת לשני חצאים שונים לחלוטין. העיר העתיקה (Old Town) צפופה, אפלולית וימי-ביניימית, עם סמטאות אבן צרות שנקראות כאן "קלוז" (close) ובניינים שהתנשאו לגובה פשוט כי לא הייתה לאן להתפשט. העיר החדשה (New Town) היא ההפך הגמור: רחבה, סימטרית וג'ורג'יאנית, מתוכננת לפי שרטוט מסודר מהמאה ה-18, כשהצפיפות והתנאים בעיר העתיקה הפכו לבלתי נסבלים והמעמד הגבוה החליט לעבור צפונה. שתיהן יחד מוכרזות כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, וההליכה ביניהן – דרך הגנים שבתחתית או מעל אחד הגשרים – היא בעצמה אחת החוויות היפות שהעיר מציעה.
ועוד דבר אחד: אדינבורו קטנה. באמת קטנה. אפשר לחצות את מרכז העיר ברגל בחצי שעה, וזה אומר שגם בשלושה ימים מספיקים לראות הרבה בלי להרגיש שרצים. אם אתם מתכננים טיול ארוך יותר בסקוטלנד, שווה לקרוא גם את המדריך המלא לטיול בסקוטלנד – אדינבורו היא נקודת הפתיחה הטבעית שלו.
מתי לנסוע
לאדינבורו יש שני חודשים שהם עולם בפני עצמו. אוגוסט הוא חודש הפסטיבלים: פסטיבל הפרינג' – פסטיבל האמנויות הגדול בעולם – משתלט על העיר יחד עם פסטיבל הספרים, פסטיבל הג'אז והמילטרי טאטו על רחבת הטירה. זה מרגש, זה בלתי נשכח, וזה גם אומר מחירי לינה שמזנקים פי שלושה והמון זמן בתורים. סוף דצמבר הוא ההוגמנאי – חגיגות ראש השנה הסקוטיות, עם מצעד לפידים, מסיבת רחוב ענקית ושוק חג המולד שנפרש בגני פרינסס סטריט.
אם אתם לא באים במיוחד בשביל אחד מהשניים, הזמן הטוב ביותר הוא מאי-יוני או ספטמבר: ימים ארוכים, טמפרטורות של 14-19 מעלות, והעיר עוד לא או כבר לא במצב מלחמה. באמצע הקיץ השמש שוקעת כאן בסביבות עשר בלילה, מה שנותן שעות טיול ארוכות להפליא.
ומילה על מזג האוויר: אל תאמינו לתחזית. באדינבורו יורד גשם בערך בשליש מימות השנה, אבל לרוב מדובר בממטרים קצרים שמתחלפים בשמש תוך עשרים דקות. הכלל המקומי הוא שכבות, מעיל קל שעמיד לרוח ולמים, ונעליים נוחות עם אחיזה – המדרכות כאן עשויות אבן מלוטשת והן מחליקות ברגע שהן נרטבות. מטרייה, אגב, כמעט חסרת תועלת: הרוח שמגיעה מהים הצפוני הופכת אותה לפסל מודרני תוך דקה.
איך מגיעים ואיך מתניידים
אין כיום קו ישיר קבוע מישראל לאדינבורו, ורוב המטיילים מגיעים בחיבור דרך לונדון או דרך אחת מערי אירופה הגדולות. אם אתם ממילא עוברים דרך לונדון, שקלו להוסיף כמה ימים שם – יש לנו מדריך מלא ללונדון בדיוק בשביל זה. אפשרות נוספת היא לטוס ללונדון ולעלות על רכבת: הקו המהיר מתחנת קינגס קרוס לאדינבורו לוקח כארבע שעות וחצי ועובר לאורך חוף מרהיב.
משדה התעופה (EDI) לעיר יש שתי דרכים נוחות: הרכבת הקלה (tram) שמגיעה למרכז בכ-35 דקות, או אוטובוס Airlink 100 שלוקח כחצי שעה ולרוב זול יותר. שניהם יוצאים בתדירות גבוהה, גם בלילה.
בתוך העיר, התחבורה הטובה ביותר היא הרגליים. אין מטרו, יש קו חשמלית אחד, ורשת האוטובוסים של Lothian Buses מכסה את כל מה שנשאר. אפשר לשלם ישירות בכרטיס אשראי קונטקטלס בעלייה, ויש תקרת חיוב יומית – כלומר גם אם נסעתם שש פעמים, לא תחויבו מעבר לסכום יומי קבוע. נהגי האוטובוס לא נותנים עודף במזומן, אז קונטקטלס זו באמת הדרך.
איפה לישון: מדריך השכונות
העיר העתיקה – בלב העניינים
לישון בעיר העתיקה זה לצאת מהדלת ולהיות כבר בתוך הסרט. הרויאל מייל, הטירה, הסמטאות – הכול במרחק דקות. המחיר: רעש בלילות (הפאבים עובדים עד מאוחר), חדרים קטנים בבניינים היסטוריים בלי מעלית, ומחירים גבוהים יותר. מתאים לביקור ראשון קצר.
העיר החדשה – אלגנטיות ג'ורג'יאנית
רחובות רחבים, חזיתות אבן חול אחידות, חנויות טובות ומסעדות ברמה. השכונה שקטה יותר בלילה, קרובה לתחנת ווברלי ולחשמלית, וההליכה מכאן לעיר העתיקה לוקחת עשר דקות. לדעתי זו הבחירה הטובה ביותר לרוב המטיילים.
סטוקברידג' – השכונה שהמקומיים אוהבים
עשר-חמש עשרה דקות הליכה צפונית-מערבית מהעיר החדשה, לאורך נחל הווטר אוף ליית'. חנויות יד שנייה טובות, בתי קפה עצמאיים, שוק איכרים בשבת בבוקר, והמון בתים ג'ורג'יאניים שקטים. אידיאלי לשהות של ארבעה ימים ומעלה.
ליית' – הנמל שהפך לשכונת האוכל
עד לפני שני עשורים ליית' הייתה אזור נמל מוזנח; היום זו השכונה עם ריכוז כוכבי המישלן הגבוה בעיר, בצד פאבים ישנים ובתי מלאכה. החשמלית מחברת אותה למרכז בכ-15 דקות. בחירה מצוינת אם אתם באים בשביל לאכול.
ברונטספילד, מארצ'מונט וניוינגטון – דרומה מהמרכז
שכונות מגורים נעימות, הרבה דירות להשכרה במחירים הגיוניים, קרבה לפארק המדוז' (The Meadows) ולאוניברסיטה. פחות זוהר, הרבה יותר תמורה לכסף, ועדיין 20 דקות הליכה מהרויאל מייל.
מסלול של שלושה ימים באדינבורו
יום ראשון: מהטירה ועד הארמון
מתחילים למעלה ויורדים – זה הכלל הזהב של אדינבורו. טירת אדינבורו נפתחת בתשע ושווה להיות שם בפתיחה, לפני הקבוצות. בפנים: אבני הכתר של סקוטלנד, אבן הגורל, הקפלה הנורמנית הזעירה של סנט מרגרט (המבנה העתיק ביותר בעיר), והתותח שיורה כל יום בשעה אחת בצהריים – טקס שנמשך מאז 1861 וממשיך להבהיל תיירים.
יוצאים מהטירה ומתחילים לרדת ברויאל מייל. הרחוב הוא למעשה רצף של ארבעה רחובות שמתחלפים בשמותיהם, ובדרך כדאי לצלול לתוך הסמטאות שמשני הצדדים – שם מתחבאים חצרות נסתרות, פסלונים ושלטי אבן משונים. שתי עצירות שכדאי: כנסיית סנט ג'יילס עם צריח הכתר המפורסם וקפלת האביר הקוצני המעוטרת להפליא, וThe Real Mary King's Close – סיור מודרך במערכת סמטאות מהמאה ה-17 שנקברה תחת בניין מאוחר יותר.
לפני שממשיכים למטה, סוטים ימינה אל ויקטוריה סטריט – רחוב מעוקל עם חזיתות חנויות צבעוניות שנחשב לאחד הרחובות המצולמים ביותר בבריטניה, ויורד אל הגראסמרקט. אחר כך חוזרים לרויאל מייל וממשיכים עד הסוף, אל ארמון הולירודהאוס, מעונה הרשמי של המלוכה בסקוטלנד, ואל חורבות מנזר הולירוד שלצידו.
יום שני: העיר החדשה, קלטון היל וארתרס סיט
בוקר בעיר החדשה: הליכה לאורך פרינסס סטריט עם הנוף אל הטירה, עצירה באנדרטת סקוט הגותית (אפשר לטפס 287 מדרגות צרות לראש), וסיבוב בהגלריה הלאומית של סקוטלנד – כניסה חינם, אוסף מצוין, וגודל שאפשר לסיים בשעה וחצי בלי להתיש את עצמכם. משם ממשיכים לג'ורג' סטריט ולרחובות שמסביב, ומסיימים את הבוקר בשארלוט סקוור.
אחר הצהריים עולים לקלטון היל – עשר דקות טיפוס קל מקצה פרינסס סטריט, ובראשו אוסף אנדרטאות ניאו-קלאסיות שהעניקו לאדינבורו את הכינוי "אתונה של הצפון", כולל האנדרטה הלאומית שמעולם לא הושלמה. זו התצפית הטובה ביותר בעיר, ובעיניי גם המקום הכי יפה לשקיעה.
אם נשאר כוח – ומומלץ שישאר – ממשיכים אל ארתרס סיט, פסגת הר הגעש הכבוי שבתוך פארק הולירוד. הטיפוס לוקח 45 דקות עד שעה בקצב נינוח, השביל ברור, והנוף מהפסגה (251 מטר) משתרע מהים הצפוני ועד גבעות הפנטלנד. גם מי שלא רוצה לעלות עד הסוף יכול להסתפק בסיבוב סביב צוקי סוליסברי קראגס, שגם הוא נותן תצפית מצוינת.
יום שלישי: דין וילג', המוזיאונים וליית'
מתחילים את הבוקר בדין וילג', כפר טחנות קמח לשעבר שנבלע בתוך העיר ונראה כאילו נשמט מספר אגדות. יורדים משם אל שביל הווטר אוף ליית' והולכים לאורך הנחל – מסלול שטוח, ירוק ושקט שעובר ליד הגלריה הלאומית הסקוטית לאמנות מודרנית ומגיע עד סטוקברידג'.
אחר הצהריים להמוזיאון הלאומי של סקוטלנד – כניסה חינם, ולדעתי אחד המוזיאונים הטובים בבריטניה: מגלריית טבע מרהיבה ועד הדולי המפורסמת, הכבשה המשובטת, וגג תצפית שרוב המבקרים מפספסים. אם נשאר זמן, החשמלית לליית' לארוחת ערב על ה"שור".
כרטיסים: מה חובה להזמין מראש
אדינבורו היא עיר קטנה עם הרבה מבקרים, והכלל פשוט: כל מה שיש לו שעת כניסה – מזמינים מראש באינטרנט.
- טירת אדינבורו – חובה להזמין מראש, במיוחד בקיץ. הכרטיס זול יותר באתר הרשמי מאשר בקופה, והוא מוגבל לשעת כניסה.
- ארמון הולירודהאוס – כדאי מראש, ושימו לב שהארמון נסגר לגמרי כשיש ביקור מלכותי רשמי.
- The Real Mary King's Close – מספר המקומות בסיור מוגבל מאוד והוא נמכר ימים מראש.
- יאכטת המלוכה בריטניה (Royal Yacht Britannia) בליית' – מהאתרים האהובים בעיר, סיור עם אודיו-גייד מצוין.
- Camera Obscura – בית אשליות אופטיות בראש הרויאל מייל, הצלחה מובטחת עם ילדים.
- הפרלמנט הסקוטי – הכניסה חינם, אפשר לשבת ביציע כשיש דיון, וסיורים מודרכים מתקיימים בימים שאין ישיבות מליאה.
- המוזיאון הלאומי, הגלריה הלאומית והגלריה הלאומית לדיוקנאות – כולם חינם, בלי הזמנה.
אם אתם מתכננים לראות כמה אתרים היסטוריים גם מחוץ לעיר, בדקו את ה-Explorer Pass של Historic Environment Scotland – הוא מכסה את טירת אדינבורו יחד עם אתרים כמו טירת סטירלינג ומנזר מלרוז, ומשתלם כבר משלושה אתרים.
איפה אוכלים
המטבח הסקוטי עבר מהפכה שקטה בעשור האחרון, והיום אדינבורו היא עיר אוכל רצינית. כמה דברים שכדאי לנסות:
- האגיס – המנה הלאומית, לרוב מוגשת עם מחית לפת ותפוחי אדמה ("neeps and tatties"). הגרסאות המודרניות בפאבים טובים רחוקות מאוד מהתדמית, ויש גם גרסה צמחונית מצוינת כמעט בכל מקום.
- Cullen skink – מרק סמיך של דג מעושן, תפוחי אדמה ובצל. מושלם ביום אפור.
- דגים ופירות ים – מהחוף המזרחי, טריים מאוד. בליית' תמצאו את הגרסאות הטובות ביותר.
- Fish and chips – בסקוטלנד מגישים אותו לעיתים עם רוטב "chippy sauce", תערובת של חומץ ורוטב חום. שווה ניסיון אחד לפחות.
- ארוחת בוקר סקוטית מלאה – עם לורן סוסג' (נקניק מרובע) ו-tattie scone.
- וויסקי – בכל פאב שני יש בר וויסקי מכובד. אם אתם רוצים ללמוד, ה-Scotch Whisky Experience בראש הרויאל מייל עושה את זה בצורה נגישה, ויש גם מזקקות פעילות בתוך העיר עצמה.
לארוחות זולות: אזור הגראסמרקט ושדרת ג'ורג' הרביעי מלאים בפאבים עם תפריט צהריים משתלם, ובשוק האיכרים שמתחת לטירה (שבת בבוקר) אפשר לאכול מצוין בכמה ליש"ט.
אדינבורו עם ילדים
זו עיר ידידותית מאוד למשפחות, ובעיקר כזו שלא צריך להתאמץ בה. הטירה עם התותח, Camera Obscura עם חדר המראות והמנהרה המסתובבת, המוזיאון הלאומי עם קומת המדע האינטראקטיבית, גן החיות של אדינבורו עם הפנדות והפינגווינים שעושים מצעד יומי, ופארק הולירוד שבו אפשר פשוט לרוץ. הטיפוס לארתרס סיט אפשרי מגיל שש-שבע בערך, והסיורים ה"מפחידים" בסמטאות התת-קרקעיות מתאימים מגיל עשר ומעלה – ויש גרסאות מרוככות לילדים.
טיפ מעשי: עגלות ואבן מרוצפת לא מסתדרות טוב. אם אתם עם פעוט, מנשא יעבוד הרבה יותר טוב מעגלה בעיר העתיקה.
טיולי יום מאדינבורו
היתרון של אדינבורו הוא שהיא נקודת זינוק מצוינת. אלה הטיולים שהכי שווים:
- סאות' קווינספרי וגשרי הפורת' – 20 דקות ברכבת. עיירה קטנה ויפה על שפת המפרץ, ושלושה גשרים זה לצד זה, כשגשר הרכבת האדום מ-1890 מוכרז כאתר מורשת עולמית. אפשר גם לשוט לאי אינצ'קולם.
- סטירלינג – שעה ברכבת. טירה מרשימה לא פחות מזו של אדינבורו, אנדרטת ווליס, ושדה הקרב של בנוקברן.
- סנט אנדרוס – עיירת אוניברסיטה וחוף על הים הצפוני, בירת הגולף העולמית, עם חורבות קתדרלה וטירה.
- גלזגו – 50 דקות ברכבת. עיר גדולה, שונה לחלוטין באופי, עם סצנת מוזיקה ואדריכלות ויקטוריאנית מרהיבה.
- קפלת רוסלין – חצי שעה באוטובוס. קפלה קטנה מהמאה ה-15 עם גילופי אבן יוצאי דופן, שהתפרסמה בזכות "צופן דה וינצ'י".
- ההיילנדס ולוך נס – סיור יום ארוך (12-13 שעות) שעובר בגלנקו ובהרים. מתיש, אבל אם זו ההזדמנות היחידה שלכם לראות את צפון סקוטלנד – היא שווה את זה.
כמה זה עולה
אדינבורו אינה עיר זולה, אבל היא זולה יותר מלונדון. לינה בבית מלון סביר במרכז בעונה רגילה: 110-170 ליש"ט ללילה לזוג; באוגוסט הכפילו. ארוחת צהריים בפאב: 12-18 ליש"ט. ארוחת ערב במסעדה טובה: 30-45 ליש"ט לאדם. כרטיס לטירה: סביב 20 ליש"ט. נסיעה באוטובוס: כ-2 ליש"ט, עם תקרה יומית של כ-5. והחלק הטוב: כל המוזיאונים והגלריות הלאומיות – בחינם.
כמה טיפים אחרונים
- סקוטלנד משתמשת בליש"ט, אבל מנפיקה שטרות סקוטיים משלה. הם תקפים לגמרי, רק שימו לב שמחוץ לסקוטלנד לפעמים מתווכחים איתכם עליהם.
- כמעט הכול עובד בתשלום ללא מגע. כדאי להחזיק מעט מזומן רק לשווקים ולמוזיקאי רחוב.
- הזמינו מסעדות מראש, במיוחד בסופי שבוע. העיר קטנה והמקומות הטובים מתמלאים.
- הטיולים החינמיים ("free walking tour") שיוצאים מהרויאל מייל הם דרך מצוינת להתמצא ביום הראשון – נהוג לתת טיפ של 10-15 ליש"ט למדריך.
- אם אתם אוהבים ערים עתיקות בגודל נוח להליכה, ייתכן שתתאהבו גם בדבלין או באירלנד כולה – שתיהן נמצאות במרחק טיסה קצרה מאוד מאדינבורו.
אדינבורו לא מנסה להרשים אתכם. היא פשוט שם, אפורה ואבנית ומלאת רוח, ואז פתאום את מסתובבת בסמטה אקראית ורואה את הטירה מתנשאת מעל הגגות באור האחרון של היום – ומבינה למה אנשים חוזרים לכאן שוב ושוב.
