מי שמנסה להבין את המשטר האיראני בימים האלה צריך להקשיב לשני ערוצים במקביל. בערוץ הדיפלומטי, סגן שר החוץ כאזם ע'ריבּאבאדי מסר בשעות הבוקר המוקדמות שאיראן "ממשיכה ללמוד" את התגובה האמריקנית להצעה שהעבירה דרך המתווך הקטרי, ושההכרעה תפורסם "כשתהיה מוכנה". שר החוץ עבאס עראקצ'י חזר על המחויבות ל"פתרון דיפלומטי", אבל צירף לה מיד את "הזכות להגנה עצמית".
בערוץ הצבאי, הטון שונה לגמרי. לפי הבלוג החי של אל-ג'זירה, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים הזהיר:
"נגיב בעוצמה לכל תקיפה ישראלית, לפני הבחירות בארצות הברית או אחריהן. נתקוף מיד את האינטרסים של וושינגטון."
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראניים
ע'ריבּאבאדי עצמו גישר בין שני הערוצים במשפט אחד, שצוטט ביורוניוז בערבית: איראן ערוכה "לכל התרחישים", ו"נשיב לכל תקיפה נגדנו בצורה הרסנית יותר מבעבר". זו לא רטוריקה חדשה, אבל העיתוי שלה חדש. היא נאמרה אחרי שבוושינגטון נסגרה דלת אחת לפחות.
מה קרה בקמפ דייוויד
לפי הדיווח של אקסיוס, שאל-ג'זירה, א-שרק אל-אווסט וסקיי ניוז ערבית הרחיבו עליו, ביום שישי התכנסו בקמפ דייוויד, בלי הודעה רשמית של הבית הלבן, סגן הנשיא ג'יי די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו, שר ההגנה פיט הגסת', השליח המיוחד סטיב וויטקוף, ראש ה-CIA ג'ון רטקליף ויו"ר המטות המשולבים. על השולחן: האופציות הצבאיות והמדיניות מול איראן, והלחץ הסעודי לצרף את ארצות הברית לתקיפות נגד החות'ים בתימן. העיתון אל-ח'ליג' באמירויות כבר כינה את הכינוס "ישיבת מלחמה".
בטהרן זוכרים היטב את התקדים: אל-ג'זירה מזכירה שפגישה דומה התקיימה ביוני 2025, ימים ספורים לפני המבצע הישראלי בן 12 הימים. מכאן החשדנות שבה מתקבלת כל הודעה מוושינגטון. טראמפ עצמו לא הקל על המתח:
"עליי לקבל החלטה עכשיו: או שאיראן תחתום על ההסכם, או שהיא לא תהיה קיימת עוד."
אמר הנשיא דונלד טראמפ ביום חמישי
היום הוסיף הגסת' ואמר שאיראן יכולה לוותר על תוכנית הגרעין מרצונה, או שארצות הברית תכפה עליה לוותר.
ההצעה האיראנית: שבעה ימים, ארבעה תנאים
כדי להבין על מה בדיוק "לומדים" בטהרן, צריך לחזור להצעה שאיראן הגישה. לפי סיכום של אתר החדשות "סינאי ניוז", היא כוללת הפסקת אש ופתיחה מחדש של מצר הורמוז בתוך שבעה ימים, ובתמורה: הסרת המצור האמריקני על הנמלים האיראניים, הפחתת הסנקציות על הנפט ושחרור כספים מוקפאים. הנשיא מסעוד פזשכיאן מיהר להבהיר ש"ארצנו לא התחמקה מדיאלוג". עראקצ'י הלך צעד נוסף, והציע להחזיר את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאתרי הגרעין שהופצצו, בתמורה להקלות בסנקציות.
אבל כאן נמצא המוקש. וושינגטון רוצה שתיק הגרעין יהיה חלק מהעסקה כבר עכשיו. טהרן מתנה כל דיון בגרעין ביישום הפסקת האש. טראמפ הגדיר את ההצעה "לא מספקת". שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ האשים את איראן בהעשרה ל-60%, שלדבריו אין לה "שום תכלית אזרחית". איראן מכחישה ומתעקשת שההעשרה היא זכות שהאמנה מבטיחה לה. במילים אחרות, מה שנראה מבחוץ כ"שלב לימוד" הוא בפועל קרב על סדר הפעולות, ואף צד לא מוכן לזוז ראשון.
הורמוז: משמרות המהפכה כבר מנהלות את התנועה
בזמן שהדיפלומטים בוחנים מסמכים, משמרות המהפכה מייצרות עובדות בשטח. בצהרי היום דיווח מרכז המבצעים הימיים הבריטי (UKMTO) על אירוע 11 מיילים ימיים צפונית לחסב שבעומאן: מכלית נפט שחצתה את המצר קיבלה אזהרה ממשמרות המהפכה, וצייתה להוראה האיראנית שלא לעבור. בלי ירי ובלי עלייה לסיפון. אזהרה בקשר הספיקה.
זו בדיוק הנקודה שטהרן רוצה להוכיח: גם בלי סגירה רשמית, היא מחזיקה בברז. לפי הדיווחים שאסף "סינאי ניוז", מאז אוגוסט מיוחסות לאיראן כ-30 תקיפות כטב"מים בשבוע ועשר תקיפות טילי ים נגד ספינות מסחר, וארבע ספינות נפגעו בתוך עשרה ימים. מכלית ענק שנשאה כ-2.5 מיליון חביות נפגעה מקליע לא מזוהה ועלתה באש. ובכל זאת, השוק מתחיל להסתגל: לפי נתוני Kpler שפורסמו באל-ג'זירה, יצוא הנפט מהמזרח התיכון, לא כולל איראן, עלה לראשונה מאז פרוץ המלחמה בפברואר מעל הממוצע שלפני המלחמה, וממוצעו 18 מיליון חביות ביום. ברנט ירד ל-101.59 דולר לחבית.
הנתון הזה צריך להדאיג את טהרן לא פחות מנושאות המטוסים. אם המפרץ ממשיך לייצא נפט בלי איראן, קלף הלחץ המרכזי של המשטר נשחק. מנכ"ל ארמקו אמין נאסר אמנם הזהיר היום שהעולם איבד כ-3 מיליארד חביות מאז תחילת הסכסוך, שמיליארד מהן נמשכו מהמאגרים, ושמילוי המלאים עלול לקחת שנתיים. אבל ה-G7 כבר התחייב לשחרר כ-100 מיליון חביות בחודשים הקרובים. השעון הכלכלי כבר לא מתקתק רק לרעת המערב.
הלחץ האמריקני: מספרים, מפציצים וסנקציות
מהצד השני, וושינגטון מגבירה את הלחץ בכל ערוץ. לפי אל-ג'זירה, עד סוף נובמבר יעמדו סביב איראן שלוש קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים ושתי קבוצות אמפיביות, נוסף על כ-50 אלף חיילים אמריקנים שכבר פרוסים באזור. קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" יצאה מסן דייגו, יחד עם כוח אמפיבי שבו יותר מ-2,000 נחתים. נושאת המטוסים "ג'ורג' בוש" עגנה היום בפוקט שבתאילנד, לפי יורוניוז, ותישאר שם עד ה-9 באוקטובר.
הצעד שמדבר הכי ברור הוא דווקא נסיגה. לפי יורוניוז ואל-ג'זירה, הפנטגון הוציא את כל 12 מפציצי ה-B-1 מבסיס RAF פיירפורד בבריטניה והחזיר אותם לארצות הברית, בעקבות מידע מודיעיני על תוכניות של משמרות המהפכה לפגוע בהם. בטהרן יציגו את זה כהוכחה שההרתעה עובדת. בוושינגטון זה יכול להתפרש גם אחרת: פינוי נכסים חשופים לפני סבב.
במקביל ממשיכה המתקפה הכלכלית. סבב הסנקציות האחרון פוגע בענף הרכב, כולל איראן ח'ודרו וסאיפא, שמחזיקות יחד כ-90% מהשוק, וגם במגזר הרכבות ובפלטפורמת התשלומים הרוסית A7, שלפי וושינגטון שימשה לעקיפת סנקציות. זו מכה ישירה בתעשייה האזרחית הגדולה במדינה, ובמאות אלפי העובדים שתלויים בה.
החזית הפנימית: באמפור כתזכורת
גם מבפנים המשטר לא שקט. סוכנות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, דיווחה הבוקר ששני שוטרים נהרגו בתקיפה על סיור בבאמפור שבמחוז סיסתאן ובלוצ'יסתאן. זו לא הפעם הראשונה: המחוז הבלוצ'י בדרום-מזרח המדינה ראה השנה כמה מארבים קטלניים לכוחות הביטחון. בתקופה של מלחמה, מצור וקריסת מטבע, כל אירוע כזה מזכיר לטהרן שהיא צריכה לשמור כוחות גם בפריפריה, ולא רק מול המפרץ.
ניתוח: למה טהרן לא ממהרת לענות
הפרשנים בערוצים הערביים חלוקים בשאלה מה יעשה טראמפ, אבל מסכימים על לוח הזמנים. ד"ר מוחמד א-שרקאווי העריך באל-ג'זירה שטראמפ עשוי להפתיע במכה בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, סביב הבחירות לקונגרס, והטיל ספק בכך שהנשיא יסכים למצב של "לא מלחמה ולא שלום". ד"ר לקאא מכי תיאר את הרגע כ"שפת התהום".
מכאן אפשר להבין גם את ההתנהלות האיראנית. ההשתהות בתשובה אינה רק חוסר החלטיות. היא מאפשרת לטהרן לבדוק אם הלחץ הצבאי האמריקני הוא איום ממשי או מנוף מיקוח לקראת הבחירות. האיומים של המטה הכללי, ובמיוחד המשפט על תגובה "לפני הבחירות או אחריהן", נועדו לשלול מוושינגטון את ההנחה שאיראן תבלע מכה כדי לא לפגוע בסיכויי ההסכם. האזהרות למכליות מוכיחות שגם בלי לירות, איראן יכולה לגבות מחיר.
אבל לכל אחד מהקלפים האלה יש תאריך תפוגה. יצוא הנפט מהמפרץ מתאושש בלעדיה. הסנקציות פוגעות עכשיו בתעשייה האזרחית. ובמחוזות הפריפריה המשטר צריך לשמור כוחות גם מבפנים. הרפובליקה האסלאמית נכנסת לשבוע הקרוב כשהיא מנסה לשדר שני מסרים בבת אחת: לאו"ם ולמתווך הקטרי היא אומרת שהיא פתוחה לפתרון, ולוושינגטון ולירושלים היא אומרת שהאש "תגיע לכולם".
השאלה היא איזה משני המסרים יישמע חזק יותר בחדר הבא שבו יתכנסו ואנס, רוביו והגסת'. אם טהרן תמשיך "ללמוד" את התשובה האמריקנית עד שהנושאת השלישית תגיע למפרץ, ייתכן שמישהו אחר יחליט בשבילה.
