התושבים של קשם, האי הגדול ביותר במפרץ הפרסי, התעוררו ביום שני לסדרת פיצוצים. סוכנות הידיעות הרשמית IRNA דיווחה על חמישה פיצוצים, ותושבים סיפרו לה שראו שני מטוסים חולפים מעל האי. כתבת אל-ג'זירה בטהרן, רניה קאסמי, ציינה שהפיצוצים נשמעו גם באי הורמוז ובעיר הנמל בנדר עבאס שמעבר למצר. סוכנות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, דיווחה על פיצוצים "מכיוון הים" ליד בנדר לנגה שבמחוז הורמוזגן.
שעות ספורות אחר כך התחילו להגיע ההסברים מוושינגטון, כל אחד בגרסה מעט שונה. לפי ה"ניו יורק טיימס", שאל-ג'זירה ציטטה, גורם אמריקני תיאר את התקיפה כ"מוגבלת" ואמר שאין "תוכניות מיידיות להסלמה". לדבריו, הייתה זו תגובה לירי של משמרות המהפכה על שני מטוסי קרב אמריקניים שטסו מעל מצר הורמוז, ירי שהחטיא. אתר "אקסיוס" ציטט גורם אמריקני שאמר שמטוס אמריקני תקף "מתוך הגנה עצמית" והשמיד משגר טילים בקשם, אחרי שמשמרות המהפכה שיגרו ממנו טיל לעבר מטוס קרב. רשת NewsNation דיווחה שהמטרות היו מכ"מים ופלטפורמות שיגור, בתגובה לשימוש איראני בטילי קרקע-אוויר נגד נכסים אמריקניים.
רקע: מלחמה שלא נגמרה, הסכם שלא נחתם
קשה להבין את קשם בלי ההקשר הרחב. לפי הספירה שאל-ג'זירה מפרסמת מדי יום, היום חל היום ה-248 מאז פרצה המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, והיום ה-139 מאז נחתם מזכר ההבנות בין שני הצדדים. המזכר הזה לא הביא שקט של ממש. הוא יצר מצב ביניים שבו מתנהל משא ומתן בתיווך קטארי ופקיסטני, ובאותו זמן נמשכים חיכוכים צבאיים כמעט יומיים סביב מצר הורמוז. לפי ה"ניו יורק טיימס" התקיפה בקשם דומה לתקיפות אמריקניות מוגבלות אחרות בשבועות האחרונים, שנועדו למנוע מאיראן לפגוע בכלי שיט במצר. ה"וושינגטון פוסט" דיווח שתקיפות אוויריות אמריקניות על איראן נמשכו בשבועות האחרונים בחשאי.
הרקע הזה חשוב, כי מבחינת המשטר האיראני קשם לא נתפסת כאירוע חריג. היא חוליה נוספת בשרשרת. ההבדל הפעם הוא בעיתוי, ערב הבחירות בארצות הברית, ובאופן שבו טהרן בחרה למסגר את האירוע.
הנרטיב של משמרות המהפכה: "ניצחון" אווירי
הגרסה האמריקנית עוסקת בהשמדת משגר. הגרסה של משמרות המהפכה עוסקת כמעט רק בשמיים. לפי יומן החדשות של אל-ג'זירה, בסביבות 09:05 שעון מכה הודיעו משמרות המהפכה שההגנה האווירית שלהם הפילה מל"ט MQ-9 ממזרח למצר הורמוז, ופרסמו סרטון שלדבריהם מתעד את היירוט. בהמשך נמסר שמשמרות המהפכה "השתלטו" על שני מל"טי מעקב אמריקניים מדגם שזוהה כ-MQM-170, מדרום לאי קשם.
הפרט שמעניין יותר נוגע ליכולת שמשמרות המהפכה מתארים. לפי ההודעה שאל-ג'זירה הביאה, המל"טים הופלו בעזרת "מערכת הגנה אווירית מתקדמת וחדשה" של כוח החלל-אוויר של הארגון, והיא מופעלת תחת רשת ההגנה האווירית המשולבת הלאומית. באותה הודעה נטען שמספר המל"טים האמריקניים מסוג זה שנתפסו עד כה הגיע לארבעה. צריך לומר בבירור: לא הוצג אימות עצמאי לטענות האלה, וגורם אמריקני הסתפק בהודעה שמשמרות המהפכה ירו על שני כלי טיס אמריקניים מעל המצר.
מבחינת המשטר, המסר ברור. אחרי חודשים שבהם ההגנה האווירית האיראנית הוצגה בתקשורת המערבית כנקודת התורפה של הרפובליקה האסלאמית, טהרן מבקשת להציג "שלל" אמריקני ומערכת חדשה. המטרה היא לשדר לציבור בבית ולמתווכים בחוץ שהמחיר של כל תקיפה נוספת הולך ועולה.
"אין מגבלה גאוגרפית": ההנחיה של מוג'תבא חמינאי
כדי להבין את הטון שעולה מטהרן השבוע צריך לחזור לסוף השבוע. לפי סוכנות שינחואה בערבית, דובר משמרות המהפכה חוסיין מוחבי אמר ביום ראשון בכנס במחוז כרמאן שהכוחות האיראניים קבעו "זירה רחבה" לפגיעה ב"אויב" ולהשגת הרתעה מלאה, ושהם "מוכנים יותר מתמיד" להגיב בתקיפות. מוחבי ייחס את המפנה להנחיות של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי למפקדים הבכירים, הנחיות ש"פתחו פרק חדש במלחמה". הוא ציטט את קביעת המנהיג ש"אין מגבלה גאוגרפית במלחמה עם ארצות הברית", ואמר שבעקבותיה קבעו משמרות המהפכה יעדים חדשים ותכננו מבצעים "באזורים גאוגרפיים חדשים".
הודעה שפורסמה ביום שבת, לפי אותה סוכנות, קבעה שהמנהיג הורה למפקדי הכוחות המזוינים לענות על כל איום "בתגובה מיידית ויעילה, ללא מגבלות גאוגרפיות". דובר הצבא הסדיר, תת-אלוף מוחמד אכרמי-ניא, אמר הבוקר דברים ברוח דומה. לפי אל-ג'זירה הוא הזהיר שכל תוקפנות אמריקנית חדשה "תיתקל בתגובה מיידית ומכרעת, רחבה מבעבר", ושמלחמה חדשה לא תוגבל למערב אסיה.
לאכרמי-ניא הייתה גם טענה נוספת, כנראה מכוונת לקהל הפנימי: לדבריו, הצבא סיכל תוכנית לפתוח חזית קרקעית בגבול המערבי של איראן באמצעות קבוצות כורדיות מכורדיסטן העיראקית. זה דפוס מוכר של המשטר. בכל עימות עם וושינגטון הוא מדגיש גם את "האויב מבפנים" ואת השוליים האתניים של המדינה.
החזית הפנימית: סיסתאן ובלוצ'יסתאן שוב בוערת
ואכן, באותו יום עצמו הגיעו דיווחים מהדרום-מזרח. לפי אל-ג'זירה, המשטרה האיראנית הודיעה ששוטר נהרג בהתקפה מזוינת בעיר סראוואן שבמחוז סיסתאן ובלוצ'יסתאן. סוכנות תסנים דיווחה בהמשך היום על לוחם נוסף של כוחות היבשה שנהרג ועל פצוע ב"פיגוע טרור" בדרום-מזרח המדינה. אין סימן לקשר ישיר בין האירועים האלה לתקיפה בקשם. ובכל זאת, הצירוף מזכיר למשטר שבזמן שהוא מנסה להקרין עוצמה במצר, השוליים הגאוגרפיים של המדינה ממשיכים לדמם.
הזרוע הדיפלומטית: "הכדור במגרש האמריקני"
מה שבולט במיוחד הוא שהאש בקשם לא עצרה את הדיפלומטיה. ייתכן שאפילו נועדה לשרת אותה. יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, שנחשב לאחת הדמויות החזקות בטהרן מאז הארגון מחדש של מוקדי ההשפעה במשטר, אמר לפי אל-ג'זירה:
"הצגנו לצד האמריקני תגובה חזקה ורציונלית, והכדור עכשיו במגרש שלו כדי למנוע מלחמה"
אמר מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט האיראני.
שר החוץ עבאס עראקצ'י תיאר את ההתייעצויות דרך המתווכים הקטארים והפקיסטנים כ"אינטנסיביות מאוד". הוא הוסיף שהשיחות עם ערב הסעודית נמשכות, ושאיראן שואפת ל"הסדרי ביטחון אזוריים חדשים, הרחק מנוכחות צבאית זרה".
בדוחה ניסו לשדר שהערוץ חי. דובר משרד החוץ הקטארי אמר, לפי אל-ג'זירה, שהמאמצים לגשר על הפערים בין וושינגטון לטהרן נמשכים, ששני הצדדים בוחנים הצעות שמטרתן להגיע להסכם ושהם מגלים מחויבות למסלול המשא ומתן. הוא גם הציב קו אדום: חופש השיט "אינו נתון למשא ומתן", וקטאר דוחה כל איום על מכליות קטאריות ואחרות. זה מסר שמכוון גם לטהרן.
מהצד האמריקני הגיעו אותות כפולים. הנשיא דונלד טראמפ אמר לאקסיוס שהשיחות עם איראן מתנהלות "היטב", אבל שהאיראנים "מנסים למשוך זמן". לדבריו אינו ממהר להחליט על חידוש הלחימה, ואיראן רוצה הסכם "יותר מאי פעם". לרשת פוקס ניוז אמר טראמפ, לפי אל-ג'זירה, שארצות הברית יכולה לתקוף את אתר הר אל-פאס "תוך שעה". מדובר במתחם תת-קרקעי מבוצר דרומית לטהרן, פחות משני קילומטרים דרומית למתקן ההעשרה בנתנז. סגן הנשיא ג'יי די ואנס אמר שהושגה התקדמות, שהדרך להסכם מחייבת שטהרן לא תשקם את תוכניתה הגרעינית, והכחיש שנקבע מועד אחרון.
קשם, 2–3 בנובמבר 2026: הנתונים המרכזיים
| נושא | פרטים | לפי |
|---|---|---|
| מועד התקיפה | יום שני, 2 בנובמבר, ערב הבחירות בארה"ב | וול סטריט ג'ורנל, דרך אל-ג'זירה |
| פיצוצים | 5 פיצוצים בקשם; נשמעו גם בהורמוז ובבנדר עבאס; פיצוצים ליד בנדר לנגה | IRNA, פארס, אל-ג'זירה |
| מטרות (גרסה אמריקנית) | משגר טילים, מכ"מים ופלטפורמות שיגור | אקסיוס, NewsNation |
| טענת משמרות המהפכה | יירוט MQ-9 (כ-09:05 שעון מכה); השתלטות על 2 מל"טים; סה"כ 4 "בשבי" | משמרות המהפכה, דרך אל-ג'זירה |
| ספירת המלחמה | יום 248 למלחמה; יום 139 למזכר ההבנות | אל-ג'זירה |
| החזית הפנימית | שוטר נהרג בסראוואן; לוחם נהרג ואחר נפצע בדרום-מזרח | משטרת איראן, תסנים |
| הדוקטרינה | "אין מגבלה גאוגרפית במלחמה עם ארה"ב" (מוג'תבא חמינאי) | חוסיין מוחבי, דרך שינחואה |
| האיום האמריקני | תקיפת הר אל-פאס, פחות מ-2 ק"מ מנתנז, "תוך שעה" | טראמפ לפוקס ניוז |
| התיווך | קטאר ופקיסטן; "חופש השיט אינו נתון למשא ומתן" | משרד החוץ הקטארי |
ניתוח: הסלמה מבוקרת כשפת משא ומתן
הקריאה של האירועים מהזווית של המשטר בטהרן מעלה תמונה עקבית. האיראנים לא ממהרים להכריז על תגובה צבאית רחבה לתקיפה בקשם. במקום זה הם בונים סיפור של הצלחה הגנתית: יירוט, השתלטות, מערכת חדשה. הסיפור הזה מאפשר להם לטעון שהגיבו בלי לשלם את המחיר של תגובה התקפית שעלולה לפוצץ את הערוץ הקטארי. ההכרזה על "זירה ללא מגבלה גאוגרפית" נועדה בעיקר להרתיע: לרמוז לוושינגטון ולמדינות המפרץ שכל מערכה אמריקנית אחרי הבחירות לא תישאר בגבולות איראן.
וושינגטון משחקת משחק דומה. היא ממסגרת כל תקיפה כ"מוגבלת" וכ"הגנה עצמית", ומדגישה שאין "תוכניות מיידיות להסלמה". כך היא שומרת על חופש פעולה במצר בלי לסגור את דלת המשא ומתן. ההדלפות לעיתונות האמריקנית, שלפיהן הנשיא תודרך על אפשרויות פעולה ושמדינות המפרץ התבקשו להתכונן למערכה אפשרית אחרי הבחירות, משלימות את הלחץ.
הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כל צד "מגיב באופן מוגבל" וכל צד מכריז על ניצחון, טעות אחת בטיל קרקע-אוויר או במל"ט עלולה לשבור את האיזון. קשם, שבה בסיסים ימיים ומשגרים של משמרות המהפכה נמצאים בסמיכות ליישובים ולנתיבי השיט, היא בדיוק המקום שבו טעות כזו יכולה לקרות.
מה הלאה
בטווח הקרוב העיניים בטהרן נשואות לתוצאות הבחירות בארצות הברית ולתגובה האמריקנית ל"תגובה החזקה והרציונלית" שקאליבאף מדבר עליה. אם הערוץ הקטארי-פקיסטני יניב נוסח מוסכם, המשטר יציג את קשם כהוכחה לכך שעמד איתן ולא נכנע. אם הערוץ ייכשל, ההנחיה של מוג'תבא חמינאי על מלחמה "ללא גבולות גאוגרפיים" תעמוד למבחן בפעם הראשונה. כרגע הרפובליקה האסלאמית מנסה לנהל שתי מערכות בבת אחת: מערכה אווירית סביב קשם ומצר הורמוז, ומערכה דיפלומטית סביב דוחה ואיסלאמבאד. בשתיהן היא פועלת לפי אותו עיקרון, להעלות את המחיר בלי לחצות את הקו.
