בעקבות דיון שנערך היום בעתירה שהגישו פלסטינים תושבי עין יברוד באמצעות ארגון זכויות האדם יש דין נגד בניית מתקן טיהור שפכים באופן בלתי חוקי על אדמותיהם, פרסמו השופטים בייניש, ארבל ופוגלמן פסק דין המורה כי אין להפעיל את מט"ש עפרה, והוטלו הוצאות משפט על המדינה ומ.א. בנימין
בג"צ פרסם היום (רביעי) צו מוחלט האוסר על הפעלתו של מתקן טיהור השפכים בעפרה, שנבנה בלי היתר על אדמתם הפרטית של תושבי הכפר הפלסטיני עין יברוד. הצו מורה כי אין לחברו לרשת החשמל, להמשיך בבנייתו, או להשתמש בו בכל דרך. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט לטובת העותרים בסך 20,000 ₪ סה"כ – חציין תשלם המדינה וחציין המועצה האזורית בנימין.
הדיון בעתירה נגד בניית מתקן טיהור השפכים - שאותה הגישו במאי אשתקד פלסטינים מהכפר עין יברוד באמצעות ארגון זכויות האדם יש דין, התמקד בדחיפות שבמציאת פתרון למצב – הן עבור העותרים הפלסטינים שנושלו מקרקעותיהם ללא הליך תקין, והן בשל הצורך לטפל בשפכי ההתנחלות עפרה.
במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על כך שבמסגרת כוונותיה של המדינה להכשיר את המט"ש, לא החלו כלל בהליך תכנון סטטוטורי – בניגוד לרושם שיצרה הפרקליטות. השופטים הביעו חוסר שביעות רצון מהשתהות הרשויות בעניין, שאינה מקדמת הכרעה לאף אחד מהפתרונות המקובלים על השופטים – הריסה או הכשרת המבנה.
בתום הדיון פרסם הרכב השופטים פסק דין חריף ובו ביקורת נוקבת על מעורבות המדינה בבנייה לא חוקית על אדמות פרטיות. במסגרת פסק הדין ניתן צו מוחלט האוסר על הפעלתו של מתקן טיהור השפכים בעפרה, כולל חיבור לרשת החשמל או המשך בנייה. זאת, כל עוד לא ימצא פתרון חוקי למתקן. המשמעות היא כי אם לא יצליחו הרשויות להכשיר את המתקן בחודשים הקרובים, תהיה המדינה חייבת לבצע הריסה של המתקן ולהחזיר את האדמות לעותרים.
את העותרים ייצגו בדיון אנשי הצוות המשפטי של יש דין, עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה. בתום הדיון אמר ספרד: "בפני בית המשפט נחשפה פרשיה חמורה ופלילית לכאורה שבמסגרתה רשויות שלטון גזלו בניגוד לחוק קרקע פרטית פלסטינית ובנו עליה על בסיס היתר בניה פיקטיבי מתקן בהשקעה של מילוני שקלים. לצערי לא מדובר במקרה יחיד ופרויקטים של גזל ובניה לא חוקית במעורבות שלטונית מתרחשים בכל רחבי הגדה המערבית. לקוחותיי טרם קיבלו את אדמתם בחזרה וארגון יש דין ימשיך לסייע להם במאבקם לתיקון העוול".
בניית המט"ש החלה בשנת 2007 על אדמות פלסטיניות פרטיות. המתקן מתפרש על שטח כולל של כ- 37 דונם, מהם כ-4 דונם מעל פני הקרקע ו-33 דונם תת קרקעיים הכוללים תעלות וצינורות. הוא נבנה בניגוד לתוכנית המתאר התקפה באזור ותוך גזל של קניין פרטי.
המדינה השתתפה במימון הבנייה באמצעות מתן מענקים והלוואות לרשויות ישראליות שונות בגדה, בהן מועצה אזורית מטה בנימין, ועל פי פרסומים רשמיים עלות הבנייה נאמדת בכ- 7.8 מיליון שקלים חדשים, שהגיעו מתקציבים ממשלתיים.
