אחת התאוריות, שעל בסיסה, נלמדות תיזות שלמות בנושא היחסים הבינלאומיים, הינה תאוריית "המכה השניה" בנושא המלחמה הגרעינית. בתאוריה זו מוצג הצורך בהכנת כח ויכולות למדינה שתקפה את אויבתה ראשונה ("המכה הראשונה") בנשק גרעיני (או אחר), לאפשרות לתת עוד מכה ("מכה שניה") לאותה אוייבת, לאור העובדה שזו, לאחר שהוכתה ראשונה, תשיב מנה אחת פעמיים ("המכה הראשונה" של המותקפת) לתוקפת
השימוש ברשתות חברתיות הינו נפוץ ביותר, מילד ועד מבוגר. לאחרונה נחשפנו לתהליכים מדיניים ופוליטיים רחבי היקף, אשר ינקו את חיותם מפעילות באחת מהרשתות החברתיות - הפייסבוק
לא חלפו להן עשרים וארבע שעות מפרסום התוצאות בפריימריז בליכוד, אץ לו רץ לו גדעון סער להשתחוות בפני אנשי פייגלין, לבקש את חסדם, ובעיקר לקרוץ להם כאומר: דעו, אני ״משלכם״. כשר חינוך, סער יודע היטב לעשות חשבון. חמש עשרה אלף מתפקדי הליכוד אשר סרים למרותו של פייגלין עשויים לחרוץ את גורלו ל״חיסול״ פוליטי ביום דין. ממש כך. אז מה עושה שר מבוהל? נוסע לו להר ברכה, ומגבב בליל סיסמאות אשר יצרו רושם כי הוא מנאמני ארץ ישראל הינו. שומר החומות ומגן ההתיישבות
מקהלת הצבועים שהתנפלה על עמרי שרון עקב הצטרפותו למטה ציפי ליבני, מאוסה ובזויה היא כאחת. אדם שיורשע בשוד, רחמנא ליצלן רשאי על פי החוק בתום 7 שנים מיום סיום ריצוי עונשו, להיבחר כראש ממשלה בישראל. מופתעים? זהו החוק! החוק, לא הצביעות
האם לדו"ח מבקר המדינה יש "שיניים", או שמא עתיד הוא להצטרף לפנתיאון הדו"חות המחזיקים קביעות חמורות ומעלים אבק ? האם בחלוף הסערה, וחשיפת פרשיות אחרות שיגזלו את תשומת ליבו של הציבור, צפוי הדו"ח לצנוח אל תהום הנשיה, ולא להותיר אחריו תוצאות אפקטיביות ?
"לך תמכור כליה" אמרה שופטת משפחה לאבא גרוש. "לא אכפת לי מאיפה תביא את הכסף" אמרה שופטת אחרת. שופט חובש כיפה, פאול שטרק, אמר לאברך שעשה מצוות פרו ורבו, לצאת מהישיבה ולעבוד וגזר עליו לשלם תמורת שלושה ילדים 4,450 ₪, כאשר שכרו של האברך הוא 1,700 ₪. על אבא חילוני אחר עם שלושה ילדים ומשכורת של 5,000 ₪ פסקו 6,700 ₪ מזונות. איך אשלם, שאל האבא? "מהכלא" ענתה השופטת. זו המציאות. מה קורה כאן? מאיפה שופטי בית המשפט למשפחה חושבים שהגברים אמורים להביא את הכסף?
עלון בית הכנסת 'באהבה ובאמונה' של מכון מאיר פרסם בגיליונו האחרון מודעה המציינת שנה להירצחם של חמשת בני משפחת פוגל, הי"ד, באיתמר שבשומרון. בעלון הופיעה תמונה של בני המשפחה, אך תמונתה של רותי, אם המשפחה, טושטשה מטעמי צניעות לבלי היכר. ראש מכון מאיר, הרב דוב ביגון יצ"ו, התנצל על הטעות, וביקש מחילה מן המשפחות שנפגעו, אך הרב שלמה אבינר יצ"ו הצדיק בדבריו את אי פרסום תמונתה. על פי מה שהתפרסם, אמר הרב: "אם היו שואלים אותה בחייה – בזה היא הייתה רוצה ... זה כבודה ... אמנם היא נפטרה, אבל זה לא אומר שלא צריך לכבד אותה"
