דעות

אנו מציינים השנה את יום זכויות האדם באווירה מיוחדת במינה. מצד אחד אנו עדים להתעוררות ולמאבק נחוש למען החירות ונגד השחיתות למן מרוקו, דרך תימן, סוריה ועד ישראל. המונים הסובלים מדיכוי, מגזענות ומעוני יוצאים לכיכרות ועומדים בגאון מול דיכוי חסר רחמים. מצד אחר, הולכת ומתחשרת עננה שמאיימת על זכויות אדם. כוחות הרשע מנצלים את רוח המחאה החברתית, ומאמצים את הקליפה החיצונית של הדמוקרטיה, שהיא שלטון הרוב. הם שואפים לטפח שלטון דורסני כדי לרמוס את החירות והצדק בידי דיקטטורה של רוב שמוסת נגד הזר והשונה. אנו נעמוד בדרכם

בימים אלו, אנו מגיעים לסגירתה של שנה שחלפה מאז האסון בארוע הכרמל שבו ניספו 44 איש. ארוע בסדר גודל כזה אמור, חייב, וכותב מאמר זה משוכנע, שכך גם יתרחש בפועל, להפוך להיות ארוע מכונן בחיינו כחברה וארוע, שהוא בבחינת סימן דרך להנהגה הישראלית ולאופן התנהלותה מול מצבי חרום, שאנו יודעים ש"הם בדרך", שאנחנו מכינים עצמנו לקראתם, אבל שוב ושוב ברגעי האמת מוצאים את עצמנו עומדים ערום ועריה לפני וועדת הבדיקה והביקורת החדשה שתקום לבחינת מחדלי הכנרת, לדוגמה, כמסקנה מרכזית מארוע אסון הכרמל, העורף האזרחי הישראלי חייב להיות מוכן לשעת חרום, בין אם תהיה זו התקפת טילים על ישראל או רעידת אדמה בסדר גודל כזה או אחר

לדאבון הלב, רבים וטובים מתושבי מדינת ישראל, אינם חשים בנוח עם בית-המשפט העליון. הנה רשימת שמות המשפחה של 12 שופטי בית המשפט העליון (היהודים): בייניש, ריבלין, גרוניס, נאור, ארבל, רובינשטיין, חיות, מלצר, דנציגר, הנדל, עמית, פוגלמן. מי מחברי הכנסת יכול לומר מה המשותף לכל שמות המשפחה הללו?

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על התיקון לחוק לשון הרע: אסור שחברי הכנסת ימשיכו ליהנות מחופש ביטוי - והציבור והעיתונאים יאלצו לסתום את הפה. ההצעה להעלות את הפיצויים על הוצאת דיבה למאות אלפי שקלים, גם אם לא נגרם נזק כלשהו לתובע, תפגע בזכות הציבור לדעת במגוון נושאים העומדים בראש סדר היום

אנו, ציבור הסטודנטים לרפואה בת"א, לא מוכנים להשלים עם הדרך בה בחרה המדינה להתמודד עם ההחלטה של עמיתינו, מתמחים ובכירים כאחד, לעזוב את מערכת הרפואה הציבורית בישראל. החל מיום א' הקרוב, ובמידה ולא יחול כל שינוי, יושבתו לימודי הרפואה באוניברסיטת ת"א. לא נוכל לשוב לספסל הלימודים ולהמשיך את שנת הלימודים כסדרה בהינתן המשבר הנוכחי, הזלזול בחולים וההזנחה הפושעת מצד משרד האוצר ושר הבריאות בטיפול בו

מחקר חדש של מכון טרומן המתפרסם לראשונה בישראל מגלה מתאם חזק בין אבטלה ומצב כלכלי למאפייני מחבלים מתאבדים ויעדי התקיפה שלהם. המחקר "תנאים כלכליים ואיכות טרור מתאבדים" בחן את מאפייניהם של 157 מחבלים מתאבדים בתקופת האינתיפאדה השנייה (2000-2006) ומביא לראשונה פרופיל מקיף של המפגעים. את המחקר החדש כתבו פרופ' אפרים בנמלך מאוניברסיטת הרוורד, ד"ר קלוד בר רבי וד"ר אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר המלא הועבר בימים אלה ללשכת רוה"מ, לשר הביטחון ולכל ראשי מערכת וזרועות הביטחון