ההפגנה בבית שמש היום חשובה כביטוי לנחישות הרוב הגדול של העם לעמוד על ישראל כמדינה חופשית, מתקדמת ושוויונית ומול ההתרסה נגד המדינה וחוקיה. השוויון בין נשים לגברים הוא מסימני הזהות של כל חברה מתקדמת. ישראל עשתה כברת דרך משמעותית בעשורים האחרונים, אבל לא ההישגים שהושגו ולא המשך ההתקדמות מובטחים אם לא נדע להיאבק עליהם ונגד הניסיונות להסיג אותנו לאחור
גל עכור של חוסר שוויון, הפחדות ואפילו אלימות שוטף את מדינת ישראל, והוא כנגד מעל לחצי מאוכלוסיית המדינה- הנשים. תפקידנו כמייצגות ציבור זה בבית הנבחרים הוא להילחם בתופעה בכל אמצעי העומד לרשותנו
דו"ח העוני שפורסם לאחרונה, אשר מצביע על גידול במספר העניים והרעבים בישראל, הביא את יואב בלום, חבר מרכז הליכוד לכתוב את מה שחש ליבו - "הזקן", שיר מחאה
אחרי הקיץ מלא התקווה אנו עסוקים בימים אלו במלחמת חורמה על זכויותינו הבסיסיות, על זכותו של כל איש ואישה לחיות בשוויון, על זכותה הבסיסית של כל אישה לשיוויון, וראש ממשלת ישראל מגמגם ועסוק בלהאדיר את שמו. האם זעקת האזרחיות והאזרחים לא הגיעו למגדל השן שבמשרד ראש הממשלה?
בשעה שהכנסת פותחת היום את דיוניה, מסתיים והולך בכרמל טקס האזכרה ל- 44 הנספים ב"אסון הכרמל". 44 איש ואישה אלה שנפלו באותו יום הם האחים שלנו. הם קרובים אלינו בשמותיהם, במקומות מגוריהם, בחינוך שקיבלו. כשאתה רואה את הרשימה, גם אם אינך מכיר אותם, אתה מכיר אותם. הם נפלו על משמרתם בדרך הטיפוסית במדינת ישראל – מחדל מתמשך מממשלה לממשלה שהוטל לבסוף על מפתנה של הממשלה הזאת. מותם מלמד אותם כי בישראל של 2011 אין ממשלה אבל יש שרים רבים, אין אחריות אבל יש בעלי בית רבים, והאזרח, חייל, עובד המדינה, הפעיל החברתי נושאים על גבם את המבנה הרעוע הזה
כותב שורות אלו שימש בעבר כחבר המועצה המקומית באריאל. עוד קודם לכן היה ממקימיי הישוב תלם בדרום הר חברון ואף שרת כיו"ר ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר. דעתי האידיאולוגית לא השתנתה כהוא זה משחר נעוריי. האמנתי ואני עודני מאמין בזכותו של עם ישראל לארץ ישראל. לכל תל, גבעה, הר וגיא בכל חלק מחלקי הארץ כולל ואולי בפרט ביהודה ושומרון
אנשים התחילו לאבד כיוון ופרופורציות; תופסים טרמפ על גל אנטי-דתי ומתעלמים מההבדל בין הדרה לבין הפרדה, בין צניעות לבין צביעות. מבחינתם, הכל חולין ויש רק מטרה אחת מקודשת: ניגוח הדת והדתיים
