דעות

אחד הדברים המיוחדים שניתן לציין לאחרונה קורים בתחום הרכב. הסיבה היא ככל הנראה מספר המכוניות שהולך ותופח בלי הפסקה כאשר כל משפחה ממוצעת מחזיקה יותר מרכב אחד. בתוך כל זה ניתן לציין גם שינויים אחרים לגמרי שקורים בענף, כמו למשל השינוי שעבר איש המכוניות אביחי שמחי

הנשיא טראמפ. אני עדיין בהלם. אך מוטב שאתרגל לזה. זו איננה עוד אחת ממערכות-הבחירות בארצות-הברית. חוויתי בחיי רבות כאלה. לאחדות היו תוצאות שמצאו חן בעיני, לאחדות לא. אבל מערכה זו שונה לחלוטין. זוהי רעידת-אדמה, המשנה את פני כדור-הארץ. איך זה קרה? ומדוע היו התוצאות כל-כך בלתי-צפויות?

מה יעשה דונלד טראמפ אם יפסיד בבחירות בעוד שבוע וחצי, כפי שמנבאים כמעט כל הסקרים? הוא כבר הודיע: הוא יכיר בתוצאות – אבל רק אם ינצח. זה נשמע כמו בדיחה. אבל זה רחוק מאוד מלהיות בדיחה. טראמפ הכריז כבר שהבחירות מזויפות, שהמתים מצביעים (וכל המתים תומכים בהילרי קלינטון), שוועדות-הקלפי משוחדות ושמכונות-ההצבעה מזייפות. לא, זאת לא בדיחה. לגמרי לא. זאת לא בדיחה, מפני שטראמפ מייצג עשרות מיליוני אמריקאים, בני השכבות הנמוכות של הציבור הלבן, שהאליטה הלבנה קוראת להםWHITE TRASH - "אשפה לבנה". בלשון יותר מנומסת קוראים להם "אנשי הצווארון הכחול". כלומר: פועלים פשוטים, בניגוד לאנשי "הצווארון הלבן", שהם אנשי המשרדים. אם עשרות המיליונים של בעלי הצווארון הכחול יסרבו להכיר בתוצאות הבחירות, הדמוקרטיה האמריקאית תהיה בצרות. ארצות-הברית עלולה להפוך ל"רפובליקת בננות", כדוגמת אחדות משכנותיה מדרום, מגדלות הבננות, שמעולם לא הכירו דמוקרטיה יציבה

היום ה-6 באוקטובר, חמשה עשר נציגי המדינות החברות במועצת הביטחון אמורים להצביע על המלצתם לעצרת הכללית של האו"ם לבחור באנטוניו גוטרש בן ה-67 למזכ"ל האו"ם לחמש השנים הבאות. גוטרש הנו סוציאל-דמוקרט. הוא כיהן כראש הממשלה של פורטוגל בין השנים 1995 ל-2002 וכנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים בין מאי 2005 לדצמבר 2015. כיוון שמעולם לא קרה מקרה שבו העצרת הכללית סירבה לאשר את המלצת המועצה לעניין זה, אפשר להניח כי ראש ממשלת ישראל יכול להתקשר ולברך אותו על המינוי

אבו-מאזן לא השתתף בפגישה הראשונה שלי עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה, במהלך מלחמת-לבנון הראשונה. זאת הייתה, כזכור, הפגישה הראשונה של ערפאת עם ישראלי.

מטרת הציונות הייתה הקמת ישות לאומית חדשה של "העם היהודי" בארץ-ישראל. זה היה רעיון מהפכני. המיזם הציוני הצליח מאוד. ב-1948 היה הלאום העוברי חזק מספיק כדי ליצור מדינה. כך נולדה מדינת-ישראל. כאשר בונים בית, יש צורך בפיגומים. כאשר נגמר תהליך הבנייה, מפרקים את הפיגומים. אבל רעיון פוליטי אינו מסתיים בקלות. המוח האנושי עצל מטבעו, והוא דבק ברעיונות ישנים ומוכרים, הרבה זמן אחרי שעבר זמנם. יתר על כן, בינתיים נוצרים אינטרסים פוליטיים וכלכליים, הקשורים ברעיון הישן. הציונות נשארה וקיימת למרות שמטרתה הושגה. הפיגום נשאר עומד למרות שהפך למיותר, ואף מזיק ומפריע