הביקור נפתח בפגישה עם ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי וחברי מטה 'עיר ללא אלימות' והמשיך בסיורים בכל מוקדי הפעילות בעיר עד שעות הערב המאוחרות. מנכ"ל המשרד הגרמני – ג'ררד שינדלר ציין בביקורו, כי תוכנית "עיר ללא אלימות" מעוררת אצלם עניין רב כיוון שהם מתמודדים עם בעיות דומות בגרמניה, וקבע כי אין ספק שמדובר בתוכנית בעלת ערך משמעותי. המנכ"ל התרשם מאוד מרמת המחויבות של התושבים שפגש - עובדים ומתנדבים, צעירים ומבוגרים – ובמיוחד מהשפה שבה כל העיר מדברת. את המשלחת הגרמנית ליוו המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים - אליעזר רוזנבאום וקצינים ממשטרת ישראל.
כאמור, סיור המשלחת היה המשך לכנס אילת השנתי שהתקיים בשבוע שעבר ב 9-10/6 במלונות הרודס ודן. הכנס התקיים בהובלת ובחסות השותפים לתוכנית הלאומית - המשרד לביטחון הפנים, הקרן לידידות ועיריית אילת.
מאז ראשיתו בשנת 2005, מהווה כנס אילת במה מרכזית לדיון בבעיית האלימות בחברה הישראלית ובדרכי ההתמודדות עמה. ראש עיריית אילת – מייסד התוכנית ומארח הכנס ציין במהלכו: "מה שהחל בחלום של איש אחד, הפך להיות חזון של מדינה שלמה ובקרוב יהפוך למציאות של החברה הישראלית".
נושא הכנס השנה היה "מורכבות תופעת האלימות: ריבוי פניה, מימדיה, מחולליה והשלכותיה". הכנס עמד בסימן "עוצרים את האלימות בישראל" אשר ליווה את כל פרס ומי הכנס. הנחת היסוד היא, כי תופעות האלימות הן מורכבות ורב-מימדיות ועל מנת לטפל בהן באופן מקיף ויסודי יש לפתח מדיניות וכלים של התערבות המסוגלים לתת מענה למורכבות הזו. בעצם קיומו, מדגיש הכנס את רעיון השותפות בין כלל הגורמים כתנאי הכרחי ליצירת שינוי.
הכנס השנה היה גדול מכל הכנסים שקדמו לו והשתתפו בו כ - 1,400 איש בהם שרים, חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, בעלי תפקידים בעירים שנכנסו לתוכנית "עיר ללא אלימות", קציני משטרה ושב"ס, אנשי אקדמיה בכירים, נציגי עמותות וארגונים חברתיים ואנשי תקשורת מכל גופי התקשורת המרכזיים. כבכל הכנסים עד כה, נשיא הכבוד של הכנס היה נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר. ראש הממשלה - בנימין נתניהו שהיה אמור לשאת את הנאום המרכזי בכנס, נאלץ לבטל את השתתפותו ברגע האחרון בשל דיונים מדיניים בעקבות המשט לעזה.
המטרה המרכזית של הכנס היא ליצור מפגש מקצועי בין כלל הפועלים בתחום האלימות, מפגש שבמהלכו מחליפים ומשתפים בידע, ביוזמות, במחקר, בתוכניות ובניסיון שהצטבר בתחום ההתמודדות עם האלימות. "ניתן לומר בבירור שהמטרה הושגה במלואה" סיכמה – עו"ד "שרון מיר">שרון מיר מנהלת התוכנית באילת וחברה בועדת ההיגוי של הכנס.
נושא המורכבות עלה ונדון במסגרת כל 15 מושבי הכנס. כל המושבים נוהלו ע"י אנשי תקשורת מהשורה הראשונה בארץ, אשר ניאותו להנחות אותם בהתנדבות ועל כך הודה להם השר אהרונוביץ' מעל בימת הכנס. במושבים השתתפו עשרות מרצים מכל תחומי הדעת והעשייה - שרים וחברי כנסת, אנשי אקדמיה, אנשי מערכת המשפט, מנכ"לים ונציגי משרדי ממשלה, נציגי השלטון המקומי, קציני משטרה, עמותות וארגונים.
בין הנושאים שנדונו בכנס: היבטים אידיאולוגיים, ערכיים ומשפטיים של האלימות. מנופים ומכפילי כוח בדרך לשינוי חברתי והמפתחות להצלחה בעיר ללא אלימות. של מי האחריות כשמדובר בתהליכי הפרטה של שירותי טיפול, שיקום וענישה. מה תפקידה וכוחה של הרשות המקומית בנושא האלימות – היבטים של קהילה, תושבים, הגנת הסביבה, מנהיגות, סמכויות. כיצד מתמודדת המשטרה עם האתגרים – בעיקר עם פשיעה אלימה וחמורה, ארגוני פשיעה והתנהגות אנטי חברתית. כמה עולה לנו האלימות? מחיר מניעה מול מחירי הפשיעה.
השר לביטחון פנים – אהרונוביץ דיווח בכנס, כי בשנת 2009 גרמה הפשיעה והאלימות לנזק כלכלי מצטבר של 15 מיליארד שקל, כמעט כפול מתקציבה השנתי של משטרת ישראל. מדובר בנזק של 2,000 שקל לנפש. בתשע שנים האחרונות גבתה הפשיעה 140 מיליארד שקל מאזרחי ישראל.
עוד נדונו בכנס: תופעות חדשות של אלימות על סדר היום ואלימות בהקשרים תרבותיים– הטרדות מיניות, זנות, כתות, אלימות בכבישים, אלימות בקרב ילדים ו "בני נוער">בני נוער , התעללות בקשישים, אלימות בקרב עולים חדשים, אלכוהול-שעמום-אלימות ועוד. כוחה ותפקידה של התקשורת – לטוב ולרע. אלימות במערכת החינוך – היבטי משמעת, הישגים, זכויות וחקיקה. שיתופי פעולה במצבים ייחודיים – פרשות רוז פיזם, האם המרעיבה וגואל רצון על שולחן הניתוחים.
אחד המוקדים המרכזיים בכנס היה יריד הידע שבו הציגו גופים רבים את העשייה הרחבה בתחום האלימות, כל אחד בתחומו. בין המציגים: משרד החינוך, משרד הרווחה, המשרד לקליטת העלייה, אגף מצילה במשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הקרן לידידות, שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר ועוד עמותות וארגונים חברתיים.
ביריד בלט הדוכן האסטרטגי של "עיר ללא אלימות" שהעמיד תפאורה של נוף עירוני במרכזה עמוד מודעות שעליו מסכים שהקרינו סרטונים של הפעילויות השונות באילת, סרטי מוקד שליטה ובקרה וכן סרטונים בהשתתפות ידוענים ואנשי תקשורת בקמפיין נגד אלימות. בתערוכת משטרת ישראל הוצגו טכנולוגיות חדשות שעומדות לשימוש השיטור העירוני, כגון רכב שיטור חדש שנרכש כבר לשימוש ביותר מ-150 תחנות משטרה.
בנוסף ליריד הידע, כלל הכנס גם סדנאות שהציגו שיטות טיפול וכלים למניעת אלימות בקרב "בני נוער">בני נוער והצגות תיאטרון "נוער מבת ים">נוער מבת ים ומרמלה בנושאים הקשורים לאלימות, תערוכת צילומים של נוער LOVE מאילת ועוד.
