לאחר תשלום מסי היבוא והתרת הרשימון, נגנבו הסיגריות מהמחסן. המערערת ביקשה החזר של המסים ששילמה, מכח סעיף 150(1) לפקודת המכס. בקשת החברה נדחתה ע"י המכס הואיל והגניבה היתה לאחר שהטובין הותרו מפיקוח המכס. לפיכך, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בת"א נגד המכס, מחסן הרשוי וחברת הביטוח, המבטחת את המחסן.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה נגד המכס ופסק "כי הטובין לא היו לעת הגניבה תחת פיקוח המכס, ומשכך לא חלה עליו חובת השבה לפי סע' 150(1) לפקודה". עם זאת, בימ"ש קבע כי החברה זכאית למסי היבוא ששילמה ממחסן הרשוי וחברת הביטוח. החברה, מחסן הרשוי וחברת הביטוח ערערו על החלטת בימ"ש המחוזי בטענה, בין השאר, בעניין פרשנות סעיף 150(1) לפקודת המכס.
בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע כי המקרה בא בגדרי סעיפים 92-93 לפקודה, שכן הטובין נגנבו לאחר שנרשמו כהלכה למסירתם ממחסן הרשוי, שהינו שומר שכר כמשמעותו בחוק השומרים, תשכ"ז- 1967. ולפי סעיף 2 לחוק זה, שומר שכר "אחראי לאובדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול למנוע את תוצאותיהן". לדעת בימ"ש במקרה דנן ניתן היה למנוע את הגניבה, "השארת מכולות ובהן טובין שקל לגנבם ולהפיצם וקשה להתחקות אחריהם, לאחר שעברו התרה, ללא שמירה, ביום שבו מערך האבטחה לקוי בשל הכשל במצלמות, איננה ואינה יכולה להיות, מקרה "שלא ניתן היה למנוע".
עו"ד יורם הירשברג מפרקליטות מחוז ירושלים ייצג את המדינה בערעור.
