קשה להתעלם מהעובדה שבאותו היום התקיימה הפגנת הנכים מחוץ לרחבת משרד האוצר בירושלים, במחאה להשוות את הקצבאות המגיעות להם לשכר המינימום המקובל במשק. נכים רבים העידו כי הקצבאות הדלות אינן מספיקות למחייה והחזקת עובד סיעוד, ובשל כך בן משפחה נוסף מאבד את פרנסתו. הם אף הוסיפו, כי גם עם "תוספות התלויים" קשה מאד להתקיים.
דילמות קשות בסוגיית חלוקת התקציבים התקיימו ויתקיימו תמיד. אולם, למרות הנטל הכלכלי המוטל על האברכים וכמובן על הסטודנטים, אוכלוסיית הסובלים מנכויות מצוייה בכל קשת החברה הישראלית. אל נא נשכח גם שלא מדובר באוכלוסייה ש"בוחרת במצבה" שלפיו ניתנת להם הקיצבה.
ההסבר שניתן להצעת חוק האברכים על ידי חבר הכנסת גפני היה כי לימוד תורה היווה מאז ומעולם חלק חשוב במסורת היהודית וציווי מפורש מן התורה. נדרשת השאלה: מה בנוגע ל"עזרה לחלש"? נדמה כי נדרש פה תיקון ערכים ועדיפויות בסיסי. ללמוד תורה על חשבון הנכה? רוב הסיכויים שלזה לא התכוון אלוהים.
הכותבת היא הגר קומאי, סטודנטית לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב
