מטרת החוק לקבע, כפי שנהוג בארה"ב, ענישת עבריין שכבר ביצע עבירות בעבר בעונש מינימום – לפחות מחצית מן העונש המקסימאלי הקבוע בחוק לעבירה עליה הוא נשפט. הצעת החוק קובעת כי במידה ו "הורשע אדם בעבירה חמורה חוזרת, לא יפחת עונשו מחצי העונש הקבוע לעבירה".
לעומת זאת, הצעת החוק מכירה בהבדל בין פשיעה חמורה לפשיעה אחרת, וקובעת כסייג כי אם "הורשע אדם בעבירה חוזרת שאיננה עבירה חמורה, יטיל עליו בית המשפט עונש חמור מזה שהיה מטיל עליו בשל עבירה ראשונה", ולא בהכרח מחצית מהעונש המקסימלי הקבוע בחוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "החוק כיום לא מתייחס לעבריין סדרתי בצורה שונה מעבריין שזו לו הפעם הראשונה בה נכשל בעבירה. בתי המשפט אמנם מתייחסים פעמים רבות לעברו הפלילי של אדם, אך התייחסות זו אינה מעוגנת בחוק. להתייחסות לעבר פלילי והחמרה במקרה של עבריינות חוזרת ישנם מספר טעמים: לעיתים ישנו צד מסוים של שגגה או של צירוף נסיבות חד פעמי שהביאו אדם לידי עבירה. לעומת זאת, אם שב ועבר עבירה, סימן שמעשיו נעשו במזיד, ועל כן ראוי הוא לעונש חמור יותר. אחת ממטרות הענישה היא להרתיע את העבריין וללמד אותו לקח במהלך ריצוי העונש. אם מתברר שהלקח לא נלמד, מסתבר שאין בכוחו של עונש זהה להרתיע ולפיכך יש להחמיר בעונש. אדם שחזר על עבירה, חמורה ושאינה חמורה, מתברר כמסוכן לציבור ולטובת הכלל יש להרחיק את העבריין לזמן רב יותר.
מוצע בזה להתחשב בעברו הפלילי של אדם ולחייב עונש מזערי או החמרה של העונש בתחומי העונש המרבי שנקבע לעבירה במקרה של אדם שעבר עבירה דומה יותר מפעם אחת".
