רוב הציבור: ישראל עוברת תהליך של הקצנה דתית. כך עולה מסקר מיוחד שערך השבוע פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה - אפילו 13% מהחרדים מסכימים כי ישראל מצויה בעיצומו של תהליך הקצנה דתית
נושא הדרת נשים אינו יורד מסדר היום הציבורי בישראל, וכעת גם הסקרים מגלים שהבעיה מטרידה מאוד את הציבור בישראל. מסקר שערך השבוע פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי 53% מהציבור בישראל סבור כי ישראל עוברת תהליך חריג של הקצנה דתית. 23% סבורים כי הסטטוס קוו נשמר ואילו 13% סבורים כי ישראל נעשית מדינה חילונית יותר. 10% ציינו כי אין להם דעה בנושא.
ההסכמה בנוגע להקצנה הדתית שחווה ישראל כיום חוצה את כל קבוצות האוכלוסייה, 45% מחובשי הכיפות הסרוגות, טענו כי הם חשים כך, ואפילו 13% מהחרדים מסכימים כי ישראל מצויה בעיצומו של תהליך הקצנה דתית. 83% מקבוצת הפנסיונרים האמידים, סבורים כך והדבר מטריד אותם עד מאוד.
האם הסטאטוס-קוו בין דתיים לחילוניים, כלומר כל ההסכמים וההבנות בין ממשלות ישראל לבים הדתיים כולל חרדיים, מופר, והאם ישראל עוברת תהליך חורג של הקצנה דתית?
כן, עוברת הקצנה דתית 53
לא, הסטאטוס קו נשמר 23
ישראל נהיית חילונית יותר 13
אין דעה 10
באשר לנושא שהצית את הדיון הציבורי - הדרת נשים מהמרחב הציבורי והעיסוק התקשורתי בנושא, הציבור מלוכד בדעה שכיסוי הנושא על ידי התקשורת הוא בעיקרו אובייקטיבי, ודומה שאינו רואה בפליאה את העובדה שחלק מהביקורת מגיע מהעובדה שנציגי תקשורת, שרובם חילוניים, אינם סובלניים לתופעת ההדרה של הנשים בישראל.
41% מהנשאלים השיבו כי התקשורת מסקרת את הנושא ומפרשת אותו באופן אובייקטיבי ויש גם מי שרואה את הצד של החרדים. רוב הציבור גם איננו מקבל אפשרות, שבחן הסקר, לפיה התקשורת נרתמה לקמפיין המשרת מפלגות חילוניות או מכירת עיתונים. ל-18% לא הייתה דעה בנושא.
בקשר עם הנושא, הדרת נשים מהמרחב הציבורי, האם התקשורת:
מסקרת אותו ומפרשת באופן אובייקטיבי ויש גם מי שרואה את הצד של החרדים (או) 41
רובה חילונית ולכן מטבעה אינה סובלנית להתפתחות של קיצוניות דתית 26
(הייתכן שהתקשורת) נרתמה לקמפיין שמשרת מפלגות חילוניות ומכירת עיתונים? 16
אין דעה 18
הסקר בדק עוד נושא העומד על סדר היום הציבורי בישראל - תקופת צינון לאנשי ביטחון ועיתונאים.
בתשובה לשאלה האם את/ה בעד או נגד ביטול, או קיצור תקופת הצינון לאנשי ביטחון בכירים, כמו גבי אשכנזי ומאיר דגן, כדי שיוכלו להשתלב בפוליטיקה? רוב הציבור חש צורך לנהוג משנה זהירות עם כניסת בכירי מערכת הביטחון לפוליטיקה ולפיכך מעדיף תקופת צינון ארוכה.
האם את/ה בעד או נגד ביטול, או קיצור תקופת הצינון לאנשי ביטחון בכירים, כמו גבי אשכנזי ומאיר דגן, כדי שיוכלו להשתלב בפוליטיקה?
סה"כ מקרב מי שיש להם דעה בנידון
לבטל את תקופת הצינון 10 13
לקצר לשנה אחת 23 30
להשאיר על 3 שנים 43 57
אין דעה 24 0
באשר לשאלת תקופת הצינון הנדרשת לעיתונאים, טרם כניסתם לפוליטיקה, רוב הציבור, ככלל, בעד הארכת תקופת הצינון של עיתונאים טרם כניסתם לפוליטיקה. "בנושא מורכב זה, 34% מהציבור אינם יודעים להביע דעה", מבהיר פרופ' דגני. "על כן ראוי להסתכל על התגובות של מי שיש להם דעה בנדון: אל מול 55% המחייבים הארכת תקופת הצינון לעיתונאים. אחוז ניכר מאוד (41%) סבורים שיש לבטל כליל את חובת הצינון לעיתונאים. יש מקום להניח שתגובה זו מושפעת בימים אלו מהמקרה הספציפי של יאיר לפיד, שהוא עיתונאי הזוכה לאהדה ניכרת, ושאלת כניסתו לפוליטיקה עומדת מזה זמן רב על הפרק".
תקופת הצינון לעיתונאים כמו יאיר לפיד, המעוניינים לעבור לזירה הפוליטית, הינה 3 חודשים. האם צריך להאריך או לבטל את תקופת הצינון לגביהם?
סה"כ מקרב בעלי הדעה בנדון
להאריך את תקופת הצינון 39 55
לבטל את תקופת הצינון 27 41
אין דעה 34 0
