מפקחי רשות מקרקעי ישראל התריעו בפני המסיגים כי הם פולשים לאדמות מדינה ומבצעים בכך עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, בנוסף לבנייה בלתי חוקית ללא היתר ולפגיעה באדמות יער ירושלים האסורות בבנייה.
לאחר שלא נשמעו לאזהרות המפקחים ולא פינו את מתחם הישיבה, פונו מסיגי הגבול מכוח חוק עזר עירוני של עיריית ירושלים. את הפעולה המשותפת של גורמי האכיפה הובילו מפקחי רשות מקרקעי ישראל והשתתפו בה מפקחי עיריית ירושלים, הסיירת הירוקה וקק"ל ובתיאום עם משטרת ירושלים.
בזמן הגעת כוחות האכיפה לשטח, טענו כל השוהים במקום כי אין להם קשר להקמת מבנה הישיבה. יחד עם זאת, לאור הבהרת המפקחים כי המבנה הבלתי חוקי ייהרס לאלתר, פינו המתפללים את ספרי הקודש מהמקום.
המבנה הגדול נהרס ע"י כוחות האכיפה באמצעות ציוד מכני הנדסי. המפקחים פינו מהשטח את פסולת הבניין שהצטברה במקום והחזירו את הקרקע לשימוש הציבור כחלק מיער ירושלים.
ימים ספורים לאחר ביצוע הפינוי הבחינו מפקחי רשות מקרקעי ישראל בניסיון להקים מחדש את הישיבה בשטח. התחלת הבנייה פונתה באופן מיידי, והעומדים מאחוריה יהיו חשופים לתביעות פליליות וכספיות במידה ויאותרו.
במסגרת מדיניות האכיפה התקיפה בה נוקטים מפקחי רשות מקרקעי ישראל המטפלים במסיגי גבול בקרקעות ציבוריות, מוגשות כנגד מסיגי גבול המפונים על ידי מפקחי הרשות גם תביעות כספיות להחזר עלויות הפינוי לקופת המדינה, לרבות עלויות הפעלת השוטרים, המפקחים והפועלים ועלויות הפעלת הציוד המכני הנדסי, והחזר רטרואקטיבי של דמי השימוש בקרקע.
יואב ששון, מנהל מרחב שמירה על הקרקע ירושלים ברשות מקרקעי ישראל, אומר כי: "אדמות מדינה המיועדות לשמש כיער מהוות שטח פתוח בעל ערכי טבע ונוף מיוחדים שאמור להישמר כריאה ירוקה לטובת הציבור כולו. מפקחי הרשות מקפידים לטפל ללא פשרות בכל עבירה של פלישה לאדמות המדינה והפולשים מפונים ולאחר מכן נתבעים לדין. הסגות גבול למקרקעי ציבור מהוות מכת מדינה מולה אנו נדרשים להגביר את פעולות האכיפה ברחבי הארץ".
