ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, במכתב שיצא ליועץ המשפטי לממשלה: "דווח לוועדה, כמתחייב בחוק, עד מחר על החלטתך בעניין דו"ח המבקר על פרשת ביביטורס." סעיף 14 (ג') לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958, קובע כי במידה וביקורת המבקר מעלה חשש למעשה פלילי, יועבר הנושא לידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה ועליו להודיע תוך שישה חודשים למבקר ולוועדה על אופן טיפולו בנושא
ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר יועץ מבקר המדינה לענייני שחיתות באוניברסיטת חיפה: מבקר המדינה חושב שחושפי שחיתויות הם שותפים לפשע – כמו עדי המדינה. "זוהי תפיסה מוטעית של מי הוא חושף השחיתות שמגלה לצערי הרב את העמדה האמיתית של מבקר המדינה, שמבטאת בנטישה של רוב חושפי השחיתות בהחלטות שהן לרעתם", אמר
בעקבות התחקיר שפורסם הערב בתכנית 'עובדה', לפיו ח"כ לשעבר, אמנון כהן, קיבל כסף לכאורה לטובת קידום של הצעת חוק, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה, תקיים ביום רביעי הבא, דיון דחוף בוועדה לביקורת המדינה בשיתוף עם לובי 99
הערב ערך מחוז ת"א והמרכז בהובלת יו"ר המחוז, עו"ד, אפי נוה, כינוס חגיגי של 'הפרלמנט' בהנחיית דב וייסגלס, כאירוע פרידה של המחוז, ממבקר המדינה היוצא, מיכה לינדשטראוס.
האם לדו"ח מבקר המדינה יש "שיניים", או שמא עתיד הוא להצטרף לפנתיאון הדו"חות המחזיקים קביעות חמורות ומעלים אבק ? האם בחלוף הסערה, וחשיפת פרשיות אחרות שיגזלו את תשומת ליבו של הציבור, צפוי הדו"ח לצנוח אל תהום הנשיה, ולא להותיר אחריו תוצאות אפקטיביות ?
ח"כ איתן כבל שהעביר את המסמכים מבן משפחתו של הרב עובדיה יוסף למבקר המדינה סיפר בראיון למהדורה המרכזית של רדיו 'קול חי' עם נועם זיגמן כי "הם יצאו מנקודת הנחה שאני לא אהסס, ולא אפחד ואני אטפל בדברים כמו שצריך שהם יהיו מטופלים. החשש גם היה שאני אעביר את זה למי שלא צריך לקבל את זה, אולי להעביר את זה לאנשים מבית הרב או לעשות בזה שימוש נלוז."
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הודיע בתום ישיבת הועדה לביקורת המדינה היום (ג') כי בכוונתו לבדוק את סוגיית סקרי דעת הקהל שנערכים ברשות השידור. במהלך ישיבת הועדה לביקורת המדינה בראשותו של ח"כ רוני בראון, עלה חשש כי סקרי דעת הקהל המתפרסמים ברשות השידור, בקול ישראל ובערוץ הראשון, מוטים לטובת גורמים פוליטיים
עוד הוסיף מנכ"ל משרד מבקר המדינה כי יישובים ערביים מצויים בראש המקומות הסובלים מבעיות סביבתיות וכי תקציב המדינה לא מבטא את סדרי העדיפות של המדינה במישור הגיאוגרפי ויש לדרוש תקציב אזורי. עוד הוסיף מנכ"ל המשרד כי מפעלי ים המלח נהנים מקרבה לגורמי שלטון. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "הציבור הישראלי דורש שינוי, דורש שקיפות של המידע הציבורי השייך לו ודורש מחדש את הבעלות על משאבי הטבע הציבוריים"
עמותת "צלול" בפנייה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת: "על אף שעברו כחמש שנים מאז נחקק הסעיף בחוק מניעת זיהום ים בדבר קביעת היטלי הזרמה- טרם נקבעו ההיטלים, ומפעלים ממשיכים להזרים מידי שנה לים עשרות אלפי טונות של חומרים כימיים ואורגאניים בלא שיישאו בעלות הזיהום כחוק"