עבודת הגמר של הודיה פרץ, תלמידת כיתה י"ב מאולפנת צבחה בשדות נגב, הוכרזה כעבודה מצטיינת בתחרות על שם גור אריה מטעם המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער. תעודת ההוקרה הוענקה להודיה בטקס חגיגי ומרגש שנערך בחודש מאי. עבודתה של הודיה, שעסקה בהשפעה של קו המטילות ושל גיל המטילה על מופע כתמי דם וקורטי בשר בביצה ועל צפיפות הקליפה, שוברת כמה מיתוסים בתחום ביצי המאכל

כלים
"הביצה היא מצרך בסיסי בכל בית בישראל כיום," מסבירה הודיה . "ולכן יש חשיבות רבה ביותר לאיכותה הגבוהה. החלטתי לערוך את המחקר שלי בנושא זה, בסיועו של המגדל דוד סבג מתקומה, אשר נידב כמה לולים לצורך הניסוי שלי."

איך הגעת לנושא החקר?

"בארץ רווחת הסברה שביצים לבנות איכותיות יותר מאלו החומות. סוברים כי בביצים חומות יש יותר 'תקלות' ופגמים, כגון כתמי דם בתוך הביצה או קורטי בשר - דהיינו, כתמים חומים. סברה זו התבררה כלא נכונה. ה'תקלות' הללו מופיעות רק אצל מטילות צעירות, בשל אי סדרים הורמונליים. שיעורן קטן באופן ניכר אצל מטילות בוגרות, ואין כל הבדל משמעותי בין הביצים הלבנות לביצים החומות. "במגזר החרדי רווחת הסברה כי ביצים שיש בהן כתמי דם אינן כשרות ופסולות לאכילה. זוהי סברה שגויה. כתמי הדם אינם מצביעים על פגם בביצה. היא אינה מסוכנת בריאותית, ולפי ההלכות שהוציאו הרבנים - היא לחלוטין כשרה! במגזר החרדי אין מודעות לעניין, ולכן מעדיפים לקנות רק ביצים לבנות."

דליה וידובסקי, מורה במגמת החקר החקלאי באולפנת צביה ומנחה בעבודות החקר מנפצת עוד מיתוס: "באירופה דווקא מעדיפים ביצים חומות. הן יוצרות תחושה של ביצי בר, טבעיות יותר ובריאות יותר. למיתוס זה אין, כמובן, אחיזה מדעית. שני סוגי הביצים, הן הלבנות והן החומות, שווים בערכם הבריאותי."

דוד סבג, המגדל שהיה שותף לעבודתה של הודיה, אימץ את מסקנותיה וכיום הוא מגדל יותר תרנגולות חומות מאשר לבנות. "ראיתי את המחקר של הודיה ," הוא מספר, "התעניינתי בממצאים ובמסקנותיה, והחלטתי להמשיך ולחקור בעצמי את הנושא. רכשתי יותר מטילות חומות ואני מקווה להגיע לתוצאות טובות ולמכור יותר ביצים חומות."