אילון הוסיף כי "החלטה זו שהתקבלה על ידי הרוב האוטומטי הערבי היא ניסיון נוסף לדה לגיטימציה של ישראל שמובילה הרשות הפלסטינית. החלטות כאלה" הדגיש סגן השר "מרחיקות את השלום וההבנה בין העמים ובסופו של דבר פוגעת בארגון אונסקו שהפך לחותמת גומי של הרש"פ".
לדבריו, בהחלטתו האחרונה קיבל ארגון אונסק"ו, מלבד עניין קבר רחל ומערת המכפלה, ארבע החלטות נוספות של אונסק"ו בנושא ירושלים, מעלה המוגרבים "ועוד איזה שתי החלטות שאפילו לא הייתי רוצה לחזור עליהן כאן".
"חמש החלטות אנטי יהודיות" אמר אילון, "מעידות כי הייתה זו החלטה פוליטית שרירותית ואנטישמית. כל החלטה שהפלסטינים רוצים היום להעביר, הם מעבירים בלי שום בחינה, מוסר או זיקה היסטורית", אמר. "שגריר ישראל לאונסק"ו, נמרוד ברקן, הביע מחאתנו החריפה, דחה את כל אותן החלטות בתוקף והודיע כי מבחינתנו הן ריקות מתוכן, בטלות ומבוטלות, ועלולות להפוך את אונסק"ו לארגון לא רלוונטי. נוסף על כך החלטנו לפי שעה להשעות את שיתוף הפעולה של ישראל עם הארגון בתחומים האלה, וגם ביישום של החלטות קודמות שהתקבלו בקונסנזוס".
ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) , אחד מיוזמי הדיון על החלטת אונסק"ו להכריז על קבר רחל כמסגד מברך על הודעת סגן שר החוץ בדבר ניתוק היחסים עם הארגון.
שנלר: "החלטת אונסק"ו על הכרזת קבר רחל כמסגד הינה עוד החלטה צבועה מבית מדרשו של האו"ם. החלטתם התעלמה מכל עובדה ונתון היסטורי וקידמה מחלוקת מדינית למחלוקת בין דתית"
"בפרשת השבוע שעברה, חיי שרה, קראנו על אברהם אבינו שקנה את מערת המכפלה מאת בני חת בכסף מלא, בארבע מאות שקל כסף", פתח ח"כ הרב אורי מקלב, אחד מיוזמי הדיון, את נאומו בפני מליאת הכנסת. "כ-20 פסוקים מוקדשים לסיפור מקנה מערת המכפלה. בשביל מה התורה מאריכה לנו בזה? משום שגם בני חת ראו בעיני רוחם שעוד יבואו ויגידו לנו: זה לא שלכם. אברהם גם לא השתמש בכוח ההבטחה שהייתה לו אלא רצה שטר ברור, כדי שאף אחד לא יבוא לערער."
"איני חושב שיש להוכיח את הדברים הללו", הוסיף ח"כ הרב מקלב. "במשך אלפי שנים קבר רחל קיים בלי שום סממן של מסגד כזה או משהו אחר. רק לפני כמה ימים, בי"א חשוון, פקדו את הקבר 120 אלף בני אדם. אנו יודעים שאיש לא ייקח מאיתנו את מערת המכפלה ולא את קבר רחל".
במהלך נאומו ציטט ח"כ הרב אורי מקלב את ה'ילקוט שמעוני' שאומר כי ב"ג' מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר להן גזולין הן בידכם. מערת המכפלה, קבורתו של יוסף ובית המקדש" ותהה מדוע לא נשמע קולם של המדינאים הבכירים. "זה לא עניין שנוי במחלוקת, זה המסורת שלנו, העתיקות שלנו", השאלה האמיתית בנדון איפה קולם , כתבותיהם ומאמרי המערכת של החברות, והעמותות לשמירה על אתרים שיודעים להקים קול זעקה על כל מבנה קטן זניח, ואינם שוקטים?, היכן כל אותם אלה שרגילים לעמוד על קוצו של יוד בעניין הבטחת הכנסה לאברכים, ויודעים לצעוק על כל ניסיון לפגיעה במבנים לשימור מחששם לפגיעה? וציין את הדוגמא שאירעה לאחרונה ביריד דירות בהיכל התרבות התל אביבי, כמה נהרות דיו, מאמרי מערכת וקולמוסים נשפכו על הנושא שמא יש בו פגיעה בתרבות?! אבל שמגיע לדברים של פגיעה בשורשים ומסורת עתיקה של אלפי שנים לא אכפת להם..., וסיים בכאב "אבל אשמים אנחנו!"
