יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ, שיגר לראש הממשלה נתניהו נאום שכתב עבורו לקראת הופעתו בפני הקונגרס האמריקני. כצל'ה מציע לנתניהו לאמץ את הנוסח הבא בנאומו בארה"ב:
חבריי היקרים, הסנטורים וחברי הקונגרס נציגי האומה האמריקנית, ידידתו הגדולה בכל ההסטוריה של העם היהודי. לכבוד גדול הוא לעם היהודי, למדינת ישראל, כי ראש ממשלת ישראל יעמוד בפני שני בתי הקונגרס האמריקנים. אני מבקש בשם אזרחי ישראל, בשם מדינת ישראל, להודות לכם על כך.
בשנת 1492 אירעו 2 תופעות היסטוריות משמעותיות:
בהחלטה מרושעת של המלך והמלכה פרדיננד ואיזבלה גורשו באכזריות 150 אלף יהודי ספרד, המקום בו מצאו לפני כן היהודים מנוח ושיווי זכויות יחסי.
אבל הוקדמה תרופה למכה, ובאותה שנה ממש, גילה כריסטופר קולומבוס את אמריקה. אז נזרע הזרע לקיומה של האומה האמריקנית, אותה אומה שעצם קיומה מהווה חסד גדול לעולם כולו ולעם היהודי בפרט, באשר היא הוותה לו משענת והצלה עתידית.
עמנו חש אהדה רבה לאומה האמריקנית שבסוף גלותנו היוותה את חוף המבטחים הגדול והחשוב שהיה לנו בכל מרוצת ההיסטוריה. וביותר אנו חבים תודה לרבש"ע שבחר באומה האמריקנית להיות הידידה הטובה והמסייעת לנו להקים את ביתו הלאומי של העם היהודי.
מאז ועד היום, כרותה ברית אהבה וידידות בין האומה האמריקנית ובין העם היהודי ומדינתו. ארה"ב של אמריקה עמדה, עומדת ובע"ה תעמוד לצידו של עמנו לעולם ועד.
גבירותי ורבותי, הסנטורים וחברי הקונגרס.
לאחר גלות כפויה, ארוכה ואכזרית, שבנו לארצנו. בכל 1900 שנות גלותנו מארצנו לא שכחנו את ארץ מכורתנו, ארץ ישראל, הארץ שהובטחה לנו ולאבותינו על ידי בורא העולם, ארץ התנ"ך. בכל הדורות שיננו הפעוטות בני עמנו, הצעירים והמבוגרים כאחד, את פסוקי התנ"ך והתפילה, ביום ובלילה, בעוני וברעב, בצחי ובצמא, בהסתר ובגלוי, כשהכמיהה לירושלים ולערי יהודה עומדת במרכז מאווייהם. בתפילתו היומית של יהודי מוזכרת ירושלים 21 פעמים.
את ההגדה של פסח הנאמרת בכל ליל הסדר של פסח, אותה אמרנו בכל מהלך ההסטוריה, בקזבלנקה, בפריז, בפאס, בלונדון, בצנעא, בברצלונה, באדיס-אבבה, בסנט-פטרבורג, באלכסנדריה, בג'רבה, במינכן, ברומא, ובניו-יורק, ובכל גולה בה שהינו, חתמנו אותה בשירת "לשנה הבאה בירושלים".
נציגים חלוצים של עמנו ניסו לחזור ולייסד את הקהילייה (commonwealth) השלישית, אך הדבר נמנע מהם על ידי אומות העולם. בודדים הצליחו בכל זאת להגיע לארץ התנ"ך, אחריהם גלים של עשרות, בעקבותיהם אלפים ועשרות אלפים עלו והקימו יישובים וקהילות תרבות חשובות במרחבי הארץ הקדושה, אבל עדיין אז נדמה כי הארץ השוממה טרם קמה מחורבנה.
אחרי 18 מאות של גלות דוויה החלה רתיחת מצבור הגעגועים היהודיים לפעפע וב-300 השנים האחרונות, הגיע תגבור משמעותי של יהודים ליישב את הארץ. היום, בחוגגנו את 63 שנות קיומה של המדינה, אנו יכולים לומר שהארץ האירה לנו פנים. מדינת ישראל הינה אחת הכלכלות היציבות בעולם, מבורכת בהשקעות, במחקר ופיתוח ומהווה חברה למופת לעולם כולו, זאת כמובן בנוסף להתפתחות התרבותית היהודית של מורשת עם ישראל.
בספרו "מסע לארץ ישראל", מספר מרק טווין, הסופר האמריקני המפורסם, על מסעו עם צליינים לארץ ישראל בשנות השישים של המאה ה-19. הוא מתאר שהארץ עלובה ושוממה ושחוץ ממדבר, הזנחה, מחלות מדבקות וביצות לא ראה בה דבר. כל זה היה לפני ששבו היהודים ארצה. שבטי הערבים נגררו והגיעו בעקבותיהם. ממילא טיעוני הערבים על היותם פה מקדמת דנא מופרכים גם לפי תיאוריו של הסופר האמריקני החושב.
בהגדה של פסח שהזכרתי קודם לכן, אומרים אנו בכל שנה: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". נראה שאף היום, אין לאיש הסבר אמיתי לסיבת קיומה של האנטישמיות. אנו רק יודעים שהיא קיימת, נושכת ובועטת. היא החלה מיום הולדתנו כאומה, עוד במצרים, היא נמשכה כל הגלות הארוכה בה הושמד באופן שיטתי רוב האומה, וכך מצאנו עצמנו בסוף הגלות הארוכה, לאחר 1900 שנה ולאחרי שואה, מנויים במספר דומה לזה שנמננו בו בצאתנו לַגלות.
האנטישמיות נובעת אולי בגלל תפקידו של עם ישראל, שהיה ועודנו, להיות אור לגויים בדרך המוסרית שלו ולהפיץ את המונותיאיזם בעולם כנגד האליליות האכזרית, הוא מעורר שנאה וקנאה המהולה בהערצה. מורשתו של העם היהודי ידעה שהעולם עגול 1200 שנה לפחות לפני שהתנכלה הכנסייה לגלילאו גליליי. זהו עם שמושג מעמד האשה אצלו הוגדר הלכה למעשה להיותה כ"בת מלך" 4000 שנה לפני שהאנושות כולה החלה להכיר בזכויות היסוד של נשים. העם היהודי היה לאי של תרבות, אי של טוהר, צדקה וחסד, המצוּוה ב 613 מצוות שבין אדם לחבירו ובין אדם לאלוקיו, שמשמעותן ערכי חסד ורחמים. ואכן רובו של העולם כבר זנח את האליליות, בִזכות העקשנות המונותיאיסטית היהודית. אבל לצערנו השנאה לא פסקה.
מן הגלות המרה שבנו מוכים אבל בשום אופן לא כפופים. היינו זקופים מבחינה רוחנית תמיד והיא שהיתה יסוד לזקיפותינו המדינית הלאומית.
ב2 לנובמבר 1917, פרסם שר המושבות הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור ומי שלפני כן כיהן כראש ממשלת בריטניה, את "הצהרת בלפור" הנודעת, הרואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מחבְּריה התכוונו לארץ ישראל התנ"כית, ארץ ישראל שמשני עברי נהר הירדן, מרמת הגולן בצפון ועד עקבה בדרום, כ- 116 אלף קמ"ר, וכפי שהכירה האומה האנגלית מ"כתבי הקודש".
הועידה הבינלאומית בסן-רמו שבאיטליה בשנת 1920 אשררה את הצהרת בלפור והחליטה על מתן מנדט לאומה הבריטית לשלוט בארץ ישראל משני עברי הירדן. בשם המשלחת הערבית לועידת השלום של 1919 אחרי מלחמת העולם הראשונה כתב אז פייסל שהיה מלך עיראק: "המשלחת שלנו [=הערבים] כאן בפריז מכירה אל נכון את ההצעות שהגישה ההסתדרות הציונית לוועידת השלום, ובעינינו הן מתונות ונאותות, ונעשה כמיטב יכולתנו לסייע לקבלתן. אנחנו נקדם בברכה לבבית ביותר את היהודים בשובם לביתם".
כעבור שנתיים הופרד עבר הירדן המזרחי ונסגר בפני עלייה יהודית מן הגולה. מדובר על שטח בן כ- 90,000 קמ"ר. הושארה בידינו ארץ ישראל המערבית לנהר הירדן, ארץ קטנה בת 26 אלף קמ"ר. היתה זו החלטה פוליטית של ממשלת בריטניה להעביר לידי ראש משפחה ממשפחת המלוכה בערב הסעודית, את עבר הירדן המזרחי.
על תוכנית חלוקת ארץ ישראל שממערב לירדן כפי שהוצעה ע"י ועדת פיל מ1936, אמר יו"ר התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי בנאומו לפני הפרלמנט הבריטי ב1937, כי השטח שמציעים לנו מיועד ל"מדינה יהודית בממדים ננסיים". ראשי היישוב היהודי הצהירו כי גם אם ניאלץ להסכים להצעת החלוקה שלא ברצוננו, הרי אנו רואים בזה פתרון זמני. חיים וייצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, הודיע כי "זה סידור ל25-30 שנה". דוד בן-גוריון, מי שהיה לימים ראש ממשלת ישראל הראשון אמר: "אני רואה את עתידנו בביטול החלוקה, לאחר שנתבצר במדינתנו".
ב1947 אישרה מועצת האו"ם את הצעת החלוקה, החלטה שהביאה להקמת המדינה על אותו תחום ננסי בארץ-ישראל, כשירושלים בירתנו חצויה ולב ליבה, מקום בית מקדשנו החרב, נמצא מחוץ לגבולותיה, ובעוד כל חבלי לב הארץ אשר דוקא בהם הובטחו ההבטחות האלקיות הת"נכיות לעם ישראל לזכות בארצו, אף הם לא בידינו.
הערבים מעולם לא קיבלו את הצעת החלוקה והמשיכו את פעולות הטרור נגד העם היהודי כשבראשם עומד אמין אל חוסייני. מנהיג נפשע זה נפגש בעיצומה של השואה עם הצורר אדולף היטלר בברלין ותכנן עמו את השמדת יהודי ארץ-ישראל והמזרח.
מיד אחרי הכרזת המדינה היהודית ב15 למאי 1948, פלשו 7 צבאות מדינות ערב למדינת ישראל וביקשו להשמיד את כל יהודי הארץ. כך חיינו 19 שנה תוך שאנו משלמים מחיר דמים יקר. רק במלחמת העצמאות לבדה נהרגו 6000 חיילים ואזרחי המדינה, אחוז אחד מכלל האוכלוסייה. יד ד' היתה בנצחנו את אויבינו וביכולתנו לפתח ולהקים מדינה לתפארת העולם כולו למרות ממדיה הצרים והמגבלות הנובעות מכך.
בהודעות מתלהמות בתקשורת הודיע נשיא מצרים נאצר יחד עם חאפז אל אסאד שליט סוריה וחוסיין מלך ירדן ב1967 על כוונתם המשותפת לפלוש למדינת ישראל הקטנטונת ולמוחקה מעל מפת העולם. שטחי המדינה היו תחומים בגבולות הקו הירוק שאותם הגדיר שר החוץ אבא אבן כ"גבולות אוושויץ", כלומר שאינם ברי הגנה. במלחמת יוני 1967 הצליחה מדינת ישראל עם חייליה הגיבורים, להביס את צבאות מצרים בשישה ימים ולשחרר את חבלי ארץ ישראל הנותרים שנמצאים בחלקו המערבי של נהר הירדן.
מאז ועד היום לא פוסקות מדינות ערב להסית נגד מדינת ישראל. מדינת ישראל תמיד שיחרה לשלום עם אויביה ואלו השיבו בכתף קרה, ועוד הוסיפו כהנה וכהנה בטרור ובשפיכת דמים.
בשנת 1995 חתמה ממשלת מיעוט במדינת בישראל על הסכמי אוסלו עם ראש ארגון הטרור אש"פ יאסר ערפאת. הסכם, שבשלבי התהוותו הסתייג ממנו הממשל האמריקני. תוצאה ישירה של הסכמים אלו, היתה רציחתם של כ- 1500 ישראלים, רובם אזרחים: זקנים, נשים גברים וטף במרכזי ערי ישראל, בעת שישבו במסעדות ובקניונים. גם הסכם אוסלו הופר ע"י הרש"פ – הפרה שאילצה את ישראל לכניסה צבאית מחודשת לכל מרכזי הערים ולשליטה ביטחונית מלאה המונעת טרור היום בישראל.
ידוע ומפורסם הנתון שבעצרת הכללית של האו"ם חברות כ-120 מדינות מתוכן 57 אסלאמיות שבאופן אוטומטי מצביעות בכל הצבעה נגד מדינת ישראל, לא משנה מה הנושא ומה ההחלטה. ארה"ב של אמריקה חד עם מדינות אחרות מובילה את המאבק נגד המהלך האנטי ישראלי באו"ם ב-63 שנות קיומה של מדינת ישראל. על כך תודתנו לראשיה, לנשיאיה, שריה סנטוריה וחברי הקונגרס שעומדים בפרץ כדי ששנאה ואנטישמיות לא יהוו סיבה נוספת למלחמה בעם היהודי השב לארצו אחרי אלפי שנות גלות.
בשנים האחרונות קם לעם היהודי צורר חדש המזכיר את אדולף היטלר שלא מהסס להודיע על רצונו ומגמתו להשמיד את כל העם היהודי כמו שתכנן היטלר. על מדינת ישראל, על העולם הגדול ובעיקר על ארה"ב של אמריקה,להעמיד בראש מעייניהם את המלחמה באיש שהכריז בגלוי על תכנון ופיתוח נשק בלתי קונבנציונאלי ועל הכנת צבאו לחיסולה של מדינת ישראל. עלינו כולנו ראות כיעד אסטרטגי את הסתלקותו של מחמוד אחמדינז'אד משמי העולם הפוליטי כפי שנהגה ארה"ב של אמריקה בתקיפות ובאומץ לב כנגד הנחש הטרוריסטי אוסמה בן לאדן.
לפני כ- 6 שנים החליט ראש ממשלת ישראל אריאל שרון על "תוכנית ההתנתקות" והוצאתם של 10,000 יהודים מחבל קטיף. למרות שהייתי חבר בממשלה שהחליטה על תוכנית זו, מאוחר יותר הבנתי שתוכנית זו גרועה ועל רקע זה פרשתי מממשלת שרון.
היום, במבט לאחור, מבינים רבים שהיתה זו טעות נוראה שעשתה ממשלת ישראל כשעזבה את חבל עזה והפקירה לידי החמאס - איראן, הוציאה את היהודים, הרסה את בתיהם, והביאה לשריפת בתי הכנסיות שנותרו בשטח על-ידי פורעים ערבים. מיד אחרי ביצוע התוכנית , הפכה מדינת ישראל להיות יעד להפגזות מתוך חבל ארץ זה. למעלה מ-10,000 טילים ורקטות נורו על ערי ישראל כתוצאה מפעולה בלתי אחראית ולא מוסרית זו וכך נוצר ערעור על מעמדנו האסטרטגי, הביטחוני והקיומי במדינת ישראל. נאלצנו בשל כך לצאת למבצע "עופרת יצוקה" ובהחלט כפי הנראה ישנה היתכנות כי ניאלץ לחזור לשם כדי לשנות מציאות זו, כמובן במחיר כבד מאד.
מדינת ישראל הינה מדינה שוחרת שלום, וידעה להתגבר בתעצומות נפש על משקעי העבר. היא מקיימת יחסים דיפלומטיים, כלכליים ואפילו ביטחוניים עם מדינות שרק לפני 70 שנה נטלו חלק בהשמדתו של העם היהודי.
גם בתוככי מדינת ישראל עצמה מעניקה המדינה שוויון זכויות מוחלט לכל אזרחיה, גם לאלו שבעבר נלחמו נגדה וגם לאלו שברגעים אלו ממש פועלים נגדה ומעל כל במה מצהירם, מחנכים ומשדרים לשנאת המדינה.
אין שום מדינה ערבית או מוסלמית בעולם בה נהנים האזרחים הערבים מחופש מוחלט כפי שהדבר נוהג במדינת ישראל. הם בוחרים ונבחרים לכנסת, לבתי המשפט ויכולים להשתלב בכל תפקיד במדינה.
זכותנו על הארץ מוחלטת בדברי ימי העולם ומעוגנת בספר הספרים - הספר הנמכר ביותר בעולם - התנ"ך. צו אלקי הוא מעולם ולעולמים שעם ישראל יהיה קשור תמיד עם הארץ הקדושה הזאת. חובתנו היא להתאמץ, עד כמה שהדבר ביכולתנו, לבנות את הריסותיה ולחונן את עפרה וליישב את שיממותיה.
סבי, אשר היה נואם בחסד עליון, רב ציוני ידוע הרב נתן מיליקובסקי-נתניהו ז"ל, היה מבאי ביתו וממקורביו של רבה של ארץ-ישראל הרב קוק. הוא הסתובב בעולם, בעיקר בקהילות יהודי ארה"ב בשנות העשרים של המאה הקודמת והטיף לעליית יהודים ארצה ולהגשמה ציונית. באחת ממסותיו שנשא כאן ברוצ'סטר, ניו-יורק ב1927, הוא אמר: "את עמנו לא נפקיר למות. עמנו מוכרח לחיות. אנחנו הראינו במשך אלפיים שנה את צדקתנו ויושרנו, אנחנו עם כלי-נשקינו הישן שלנו - צדקתנו ויושרנו, נחזור למולדתנו המחכה לנו, לעצמאות שלנו, לעבר שלנו".
סנטורים וחברי קונגרס יקרים,
אני מבקש לספר לכם כי מתוך 7.5 מיליון תושבי מדינת ישראל ישנם כ- 6 מיליון יהודים, 650 אלף מתוכם מתגוררים במזרחה של העיר ירושלים, ביהודה ובשומרון - חבלי לב הארץ, חבלי אבותינו ששחררנו במלחמת ששת הימים.
יישובים רבים כאן בארה"ב קרויים על שם ערי קודש יהודיות היסטוריות אלו: בית אל, בית לחם, שילה ועוד.
האנטישמיות שהוכוונה תמיד נגד העם היהודי, מכוונת היום כלפי מדינת ישראל מדינת העם היהודי. כמובן שלא יעלה על הדעת ש-500 שנה אחרי גירוש ספרד וגירושים רבים אחרים שבאו בעקבותיו בארצות אירופה במשך המאות השנים האחרונות, תידרש מדינת ישראל לגרש את 650,000 אלף היהודים הגרים בעריהם המקוריות, ערי ארץ-ישראל הקדושות ששבנו אליהן: בית אל, חברון, שכם, אלו מורה, קרית ארבע, סוסיא ומעל הכל בירתנו ירושלים. אין ספק שהאומה האמריקנית, אומת החופש האמריקנית, שאוהבים ומכירים בייחודו של התנ"ך, תסייע למיליוני היהודים השבים לארצם המקודשת לנו ולעולם כולו, להתיישב בשלום בכל עריה הקדושות. אתם זכיתם להיות נציגיה הנבחרים של אומה זו ואין כל ספק בליבנו שתעמדו לצידנו בשמירה על הזכות של היהודים לגור בכל אתר ואתר בארץ-ישראל המקראית התנ"כית.
גם נכון להיום, התושבים הערבים ביהודה ובשומרון נמשכים אחרי הנהגה רעה, אכולת שנאה. קריקטורות אנטישמיות בעיתונות הערבית ברש"פ הינה מעשים שבכל יום. המדיה של הרש"פ, ספרי הלימוד הרשמיים שלהם, אינם מכירים כלל במדינת ישראל ובזכותו של העם היהודי למדינה בארצו. ילד מגיל גן מתחנך מטעמם להיות שהאיד ולהרוג כמה שיותר יהודים. כל עוד נמשך המצב הזה, אין כלל אפשרות להידבר עם הרש"פ. הברית שכרתו עם ארגון הטרור החמאס רק מבליטה זאת.
כשם שהצענו וקיימנו לפני עשרות שנים להעניק אזרחות שווה לאזרחי ישראל הערבים, כך גם כעת, נכונים אנו להציע לערבים תושבי ארץ ישראל המערבית - יהודה ושומרון, לקבל אזרחות, כל עוד יתחייבו כמובן להיות נאמנים למדינה.
אנו עם רודף שלום. כך היינו תמיד וכך נהייה לדור ודור. בשום שלב בגלותנו הארוכה לא ניסינו לחתור תחת שלטונות העמים אשר בצילם חסינו ותמיד רדפנו אך שלום. אבל שלום אינו מושג מחורבנו של הזולת. שלום הינו האפשרות למגורים בכפיפה אחת.
היָּשרוּת שלנו משתקפת כמובן גם במדיניות שלנו. אני עומד בראש מפלגה, "הליכוד", שנבחרה על מצע שמירת ארץ ישראל בידי העם היהודי. רק כדי לסבר את האוזן אומר לכם כי ביישובים שמעבר למה שמכונה "הקו הירוק", הצביעו עבורי ועבור מפלגתי 26.5 אחוזים מכלל האוכלוסייה, וזאת מבלי שכללתי בחשבון את מזרחה של ירושלים ורמת הגולן. ובמילים אחרות, לא נשלחתי על ידיהם להחריב את ביתם שלהם, גם לוּ ח"ו רציתי בכך.
בשם האומה הישראלית אשר שלחה אותי הנה הנני מבקש מכם לסייע להביא לסיומה פרשה לא נעימה אשר מכאיבה ומעיבה על הקשר בל יינתק שבין שתי אומותינו. אני מתכוון ליונתן פולארד. נדמה לי שהמוסר והשכל גם יחד מחייבים כי יונתן יישלח לחופשי. יונתן שילם את המחיר הרבה מעבר למה ששילם כל אדם שעבר עבירה מסוג זה שהוא עבר.
בנוסף לזאת, אבקש כי תסייעו לנו לשחרר את חיילנו החטוף גלעד שליט מידי ארגון המרצחים, ארגון הטרור החמאס, אותו ארגון שהביע זעזוע, כאב וגינוי לחיסול רב המרצחים בן-לאדן. עלינו להשתדל ללכת בדרככם ולא לשאת ולתת עם מרצחים טרוריסטים. אכן לא נכנענו לדרישותיהם להוציא לחופשי את גדולי המרצחים באנושות. גלעד שליט איננו פוגש עו"ד, או משלחת של הצלב האדום. החמאס עובר בכל יום על חוקי יסוד בינלאומיים של חירות האדם ומבצע פשעים נגד האנושות ואנו מבקשים כי העולם ירים את קולו על כך עד שגלעד שליט ישוחרר.
לסיום אביע תפילה כי יבוא יום ויכיר העולם שהכמיהה המשותפת לעם היהודי ולאומה האמריקנית יחדיו, לשלום ולחירות, היא הכמיהה הגדולה ביותר אליה צריכה כל אומה לשאוף. נתפלל יחדיו לאלקים כי שלום ושלוה ישררו על פני כל תבל.
שוב תודה רבה על הזכות שנתתם לי לעמוד ולהרצות בפניכם. אני מזמין את כולכם לבוא ולבקר בארץ הקודש, ארץ התנ"ך, לתור אותה וליהנות מיופיה, מבניינה ומהתפתחותה.
הכין את הנאום עבור רוה"מ נתניהו - חה"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) יו"ר האיחוד הלאומי.
