"השוק החרדי הישראלי מהווה עתודת גידול עתידי לכל יצרן ומשווק: מדובר באוכלוסיה המכפילה את עצמה בתוך 23 שנים – תופעה לא שגרתית במדינה שאיננה מדינת עולם שלישי", כך אומר היום פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בעקבות ממצאי מחקר חדש שערך על אוכלוסיית החרדים בישראל.
על פי נתוני המחקר, עד שנת 2022, אוכלוסיית החרדים בישראל צפויה להכפיל את עצמה - מ-545,000 נפש בשנת 1999 ל-1,018,535 נפש בשנת 2022. מספר החרדים היום עומד על כ- 735,520 נפש.
על אף שנדמה כי אוכלוסיית החרדים מתכנסת רק בערים ושכונות מסוימות בישראל, הרי שממצאי המחקר מעלים כי החרדים מתגוררים בכל מטרופולין תל-אביב (גוש דן) בריכוזים של 1-10% מכלל האוכלוסייה, וזהו גם חלקם בשאר חלקי המדינה.
עוד עולה מהמחקר כי בין השנים 2004-2006 הלך והתעצם הפער בהוצאה על מוצרי מזון בין השכבות החלשות לבין השכבות החזקות. בשנתיים האחרונות הפער מתחיל להצטמצם, אך הוא עדיין עומד על 80%.
האוכלוסייה החרדית מוציאה על מזון כ-3 מיליארד שקלים בשנה, זאת מתוך 45.3 מיליארד שקלים שמוציאה על מזון כלל האוכלוסייה בישראל. הוצאת האוכלוסייה החרדית על מזון, מהווה כ- 6.7% מכלל ההוצאה הלאומית על מזון על אף שהחרדים מהווים כ- 9.6% מכלל האוכלוסיה.
הקניות בשווקים מהוות כ-9% מסל קניות המזון לבית בישראל. נתח השווקים בסל של האוכלוסייה הרוסית הינו הגבוה ביותר באוכלוסיה כ-14%, לעומת זאת נתח קניות המזון בשווקים מצד האוכלוסייה החרדית עומד על 7.2%, מעט פחות מהממוצע הארצי – מסיבות של שמירת כשרות מוקפדת.
כ-56% מהחרדים מקפידים או מקפידים מאוד על רכישת מוצרי בריאות וטבע בתחום המזון, ורק 12% מהם רוכשים מוצרי פרימיום כגון: סוגי בשרים, דגים או גבינות מיוחדות.
רשת המרכולים המועדפת על החרדים הינה רשת השיווק של רמי לוי, 28% מהם ציינו כי הם נוהגים לערוך שם את קניותיהם. 18% מבצעים את הקניות ברשת שופרסל על שלוחותיה השונות.
40% מהחרדים נוהגים לאכול ארוחות מחוץ לבית, בימות השבוע, בערבים או בסופ"ש, זאת לעומת 53% בקרב כלל האוכלוסייה. לעומת זאת, החרדים יוצאים לאכול 1.5 פעמים בחודש מחוץ לבית, לעומת 4.9 פעמים בקרב כלל האוכלוסייה. רק 19% ממשקי הבית החרדים נוהגים להזמין אוכל הביתה, וביתם פתוח יותר לאורחים – 29% מהם מארחים היום יותר בביתם מאשר לפני שנתיים לעומת 13% בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית, כאשר המגמה הכללית היא לארח פחות בבית ולבלות יותר בחוץ.
מתוך המחקר עולה עוד כי ל-66% מהחרדים אין רכב, ואילו רק 34% מהם מחזיקים ברכב אחד או יותר: ל-5% יש 2 מכוניות ורק לאחוז אחד יש 3 מכוניות או יותר. כמו-כן, הם רוכשים באופן שכיח מכונית בת שנתיים ומחזיקים אותה בין 2-4 שנים. 65% מהם ירכשו רכב משומש, לעומת 35% שיעדיפו רכב חדש. מותג הרכב המועדף על האוכלוסייה החרדית הינו מאזדה – 17.2% ציינו כי הם נוהגים ברכב של היצרן, לעומת 13.6% הנוהגים בטויוטה, ו-6.9% הנוהגים במיצובישי. יונדאי הקוריאנית לא זוכה להצלחה יתרה בקרב המגזר החרדי – רק 3.2% מהחרדים ציינו כי הם נוהגים ברכב של היצרן, שהוא מאוד פופולארי במכירות בישראל.
39% מהחרדים מחזיקים במנוי טלפון סלולארי אחד, 31.7% מחזיקים במנוי של יותר מחברה אחת. סלקום (45.5%) ואורנג' (40%), הינן מפעילות הסלולאר המועדפות במגזר.
המחקר בדק עוד פילוח סגמנטאלי של תופעת הסבל ממיגרנות – על פי נתוני המחקר רק 5.1% מקרב החרדים ציינו כי הם סובלים ממיגרנות. באשר לשאלה: "איך היית מגדיר את המצב הבריאותי שלך?", השיבו 85% מהחרדים כי מצבם טוב/טוב מאוד, זאת לעומת 67% מהחילונים שציינו כי היו מגדירים כך את מצבם הבריאותי.
בכל הנוגע להיבט האלקטורלי, עולה מהמחקר כי החרדים אמנם נוטים באופן מובהק להצביע עבור הרשימות החרדיות, אך עם זאת ניכרת נוכחות שלהם גם במפלגות כמעט מכל גווני הקשת הפוליטית, בעיקר בקשר עם הנושא הביטחוני והמנהיג שבו הם מאמינים ובוטחים יותר.
