פחות מיממה אחרי שחילקו ורדים ופתקים צהובים עם מלים על היערכות *עד* לראש השנה, פשטו פקחים ועובדי קבלן על מאהלים ופינו כל אוהל שלא היה בתוכו אדם באותו רגע - בלי להזהיר או לתת הזדמנות לפינוי עצמי, ולמרות מה שנכתב בפתקים הצהובים. ככה לא מתנהגת עירייה שתומכת במחאה.
אולי כיוון שהעירייה הבינה כי טעתה בפינוי הכוחני של אוהלים הוקם מערך לפיצוי בעלי אוהלים שהעירייה הרסה והחרימה בלי אזהרה (אם אלה היו אוהלים נטושים ופסולת - אין סיבה לפצות, לא?)
בית המשפט העליון בחר, מסיבות שאני לא מצליח להבין, להפנות עורף למחאה המשמעותית ביותר שהיתה בישראל מאז הקמתה ורמז בדיון למערערים כי הוא יפסוק נגד הערעור.
במצב כזה, ברור שלא היה למערערים עניין בפסיקה שתקבע כי פינוי אוהלי מחאה אחרי חדשיים וחצי היא סבירה (כשנכון להיום התקדימים הם כאלה שבהן הפעולה ה"סבירה" היתה רק כעבור חצי שנה בערך). באחריות רבה ובכאב נאלצנו למשוך את הערעור.
זה עצוב לנו כמדינה שכך נראים הדברים. עצוב שבשנה רצופת מהלומות לדמוקרטיה ולחופש הביטוי, בית המשפט מפנה את העורף להזדמנות לומר את דברו ולחזק את חופש הביטוי במדינה - ועוד עשה זאת על סמך תשתית עובדתית לקויה ותוך התעלמות מטענות העותרים ומבקשת העותרים כי בית המשפט יבקר במאהלים. עצוב שהעירייה, במקום להציע פתרונות ולתרום כדי שהמחאה תצליח, נלחמת במוחים בכח, מפנה אוהלים שלא היו נטושים ולא ריקים על פי קריטריון כוחני.
יש להזכיר כי ההידברות החלה רק לאחר הגשת העתירה לבית המשפט המחוזי (לפני זה ה"הידברות" היחידה היתה הפעולה האלימה וצווי פינוי למאהלים). יש להזכיר כי בהודעת העירייה לבית המשפט המחוזי היא הודיעה כי צוותי ההידברות נכשלו ואין עוד טעם במו"מ.
על בסיס הודעה זו ניתן פסק הדין במחוזי. ובכל זאת חולדאי סירב להיפגש עם המערערים למרות הפצרות בית המשפט והודעת העירייה על כשלון הצוותים האחרים. בינתיים עיריות בכל הארץ התחילו לפעול נגד המוחים בעירם בדרכים דומות וכוחניות לא פחות.
ובינתיים, ביום ראשון העירייה בטח תפשוט על המאהלים ותפנה בוודאי את מי שיהיה שם בלי להתחשב במוחים (כי הם יודעים שבית המשפט לא מתכוון להושיע את המוחים או חסרי הדיור במאהלים). אנשים שאין להם פתרון ושהעירייה משחקת על חשבונם במשחקי "מי ישלם על זה ומאיזה תקציב" עם המדינה, ימצאו את עצמם בספסלים (אם לא יחליטו להוציא אותם, כדי שדרי רחוב לא יוכלו לישון בהם, לטובת השכנים שסובלים ו"סבלו די והותר").
עו"ד מרטין קיאל הוא אחד מעורכי הדין שייצגו את ארגוני מחאת הדיור בעתירה המשפטית נגד הפינוי
