שיא חדש בפעילות האכיפה של מינהל מקרקעי ישראל נגד תופעת הפלישה לאדמות מדינה בנגב: במסגרת מבצע אכיפה מרוכז פינו מפקחי היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים (הסיירת הירוקה), מפקחי המינהל ושוטרי משטרת ישראל פולשים שניסו להשתלט על שטח עצום בהיקף של כ- 1800 דונם, בשני שטחי אש צה"ליים, בתחום שטח שיפוט המועצה המקומית חורה ובאיזור קאסר א- סיר. השטחים, בבעלות המדינה, נזרעו ללא היתר על ידי מסיגי הגבול. מפקחי המינהל חרשו את השדות בכדי להסיר את הגידולים. זהו מבצע האכיפה המרוכז הרביעי החודש, בסך הכל נתפסו בנגב החודש 7,700 דונם של קרקעות שהוחזרו למאגר הקרקעות הציבורי – שטח מקביל לשטחה של העיר בני ברק
מבצע האכיפה התמקד בחמישה מתחמים: שני שטחי אש צה"ליים באזור דימונה וחורה, בהם זרעו הפולשים חיטה על שטח כולל של כ-800 דונם, מתחם בגודל של כ- 350 דונם בתוך היישוב חורה, המיועד לבנייה למגורים לתושבי הפזורה הבדואית, מתחם נוסף של קרקעות חקלאיות בהיקף 400 דונם מחוץ לחורה, ועוד 300 דונם של קרקע חקלאית באיזור קאסר א סיר.
מפקחי המינהל והסיירת הירוקה בסיוע יחידת מתפ"א של משטרת ישראל תפסו את הקרקע וחרשו את הגידולים כדי להשמידם, כשהם מחזירים בכך את הקרקע השייכת למדינה למאגר הקרקעות הציבורי.
זהו מבצע נוסף בהמשך לשלושה מבצעים קודמים שהתנהלו בחודש האחרון, בהובלת הסיירת הירוקה במסגרתם תפסו מפקחי המינהל כ- 1,500 דונם באזור רהט, כ- 2,600 דונם באיזור שגב שלום, ועוד 1,800 דונם ברחבי הנגב. בסך הכל נתפסו והוחזרו למאגר הקרקעות הציבורי במסגרת מבצעי האכיפה החודש כ- 7,700 דונם – שטח דומה לשטח העיר בני ברק.
ישראל סקופ, מנהל אגף השמירה על הקרקע במינהל מקרקעי ישראל, אומר: "במבצע הפיקוח הנוכחי פעלנו מול מקרים של עבריינות קרקע קשה ומזיקה במיוחד. פולשים המנסים להשתלט על שטחי אש צה"ליים מפריעים בכך לפעילותו של צה"ל, והפולשים שניסו להשתלט על מתחם המיועד למגורים בתוך חורה מעכבים בכך בניית שכונה שאמורה לשרת את כלל התושבים באזור. מפקחי המינהל והסיירת הירוקה ימשיכו לבצע פינויים ומבצעי אכיפה נגד פלישות לאדמות המדינה ככל שאלו יידרשו"
רוב אדמות המדינה החקלאיות בנגב עומדות להשכרה עונתית לחקלאים בדואים, בעלויות סמליות של 3₪ לדונם ל- 9 חודשים. למרות זאת ישנם פולשים המעדיפים לעבור על החוק, ומינהל מקרקעי ישראל מפעיל מולם מדיניות "יד קשה" במסגרתה נחרשות אדמות מדינה שנזרעו באופן לא חוקי ופיראטי ויבוליהן נהרסים, תוך גרימת נזק כלכלי כבד ביותר לפולשים.
כדי להגדיל את ההרתעה החל המינהל לנקוט בשנים האחרונות אף במדיניות מחמירה של תביעות כספיות, במסגרתה נתבעים פולשי קרקע להחזיר לקופת המדינה את מלוא ההוצאות שגרר פינויים, כולל עלויות כוח האדם, הפעלת הציוד המכני הנדסי, ועוד.
