נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, מייסד הישיבה, מר משה מושקוביץ, תלמידו וראש הישיבה, הרב יעקב מדן, פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון עברית והרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב קיבוץ לביא נשאו דברים בעצרת.
נשיא המדינה, שמעון פרס: "הרב יהודה עמיטל, זכר צדיק לברכה, חיפש את המאחד מפני שהייתה אחדות בנפשו. הוא יצר אחדות מפני שבלבו המתה אהבת העם. הוא דלה מן המקורות העתיקים שלנו אבני יסוד ייחודיות, והגה ובנה היכל רוחני משלו שעמודיו האיתנים נשאו את כבוד האדם שנברא בצלם. את ישראל שבה צריכים להיות ערבין זה לזה. התייצבות בשערי הביטחון ורדיפת שלום כמקשה אחת".
"לרב עמיטל היה אורך הרוח ויכולת ההתמדה לעודד את המסע של העם היהודי כמסע מוסרי, שערכו גדול ואנו המעט שבעמים. לרב עמיטל היה מבט גבוה ופנורמי על הנעשה בישראל. הוא עצמו היה כגשר נטוי בין חופי ישראל – הדתי והחילוני, הביטחוני והמדיני, העכשווי והנצחי".
הנשיא התייחס בדבריו גם לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ואמר: "בעודי עטוף באבל הוטלה עליי האחריות של ראש ממשלה. ידעתי שלמעשה הרצח אין ולא תהיה סליחה ומחילה, שצריך למצוא ולהעניש שותפים, נקיי כפיים וטהורי לב בפני אדם ואלוהים. פניתי אז לרב יהודה עמיטל שאינו שואף שררה. ידעתי שבעיניו תורה קודמת לשררה. אבל ביקשתיו הפעם לא רק לשרת בממשלה, אלא לשרות עם אלוהים ואדם. הוא עשה זאת בנפש חפצה, באצילותו הטבעית, בתחושה גורלית שאסור ליפול קורבן להרס עצמי. בלבי שמחתי שנמצא אדם בעל שיעור קומה ובעל שאר רוח. שבשעת מצוקה לעמו – הוא בא, התייצב וקרא לאחדות ויציבות. הוא השרה אמון ונחמה. לאדם כזה קוראים צדיק".
שאול גולדשטיין ראש המועצה גוש עציון : "הרב עמיטל היה מעמודי היסוד של גוש עציון והישיבה שהקים הפכה מוסד לתפארת. בדרכו המיוחדת, במאור פניו ובאהבת האדם, הצליח הרב להנחיל את מורשתו ופועלו על כולנו. רוחו ותלמידיו ישפיעו עלינו לשנים רבות בכל גוש עציון".
ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין: "דמותו הייתה קורנת ומושכת, כל אחד מוצר בו פינה מסוימת שלאורה פגש בכל אישיותו. אחת התכונות העיקריות באישיותו של הרב עמיטל הייתה הרגישות הגדולה למשפחות אשר שכלו את היקר להם בנסיבות טרגיות. מי שהכיר את ההיקף והעומק של רגישותו, שמע את הבכי הפנימי. הרגשת שגם כשהוא נמצא בבית המדרש, בתוך המסתרים שלו, הוא בוכה. היה צירוף נדיר באישיותו, מחד תחושה של מנהיגות שבכוחה להשתלט על כל סיטואציה טרגית ומאידך רוך ורגישות המשקפים את עומק ההזדהות עם היגון. הוא היה איש אמת אשר מעולם לא זייף את תחושותיו, מלא הזדהות אמיתית".
משה מושקוביץ, ממייסדי ישיבת הר עציון, ממחדשי היישוב היהודי בגוש עציון: "אני זוכר כי כבר בפגישתנו הראשונה, נפשי נקשרה בנפשו. כאשר ביקשו להקים את הישיבה, אחת ההחלטות הראשונות היה להקים במקום ישיבה, שעל ידה יקום יישוב גדול ופורח. היה בכך הרבה יותר מסתם חזון מדיני והתיישבותי, אלא מימוש חזון רעיוני.
הוא היה אוד מוצל מאש אשר לקח חלק במערכה לתקומת ישראל. ללא הרבה מילים, ללא סמל גאווה, פרש הרב עמיטל משנה סדורה של הקמת מפעל גדול. ההנהגה שלו לא נועדה לגדולה סתמית אלא לאחריות גדולה לכל תלמיד ותלמיד כאילו היה בנו יחידו. רבים חולמים כל חייהם אך אינם זוכים להגשמת חלומם. מורנו ורבנו זכה לראות בהגשמת חזונו."
העצרת, אשר התקיימה בבית המדרש של הישיבה באלון שבות, שבגוש עציון, נפתחה בארבעה שיעורים קצרים על תפילות הימים הנוראים מפי תלמידי הרב עמיטל: בנו, הרב יואל עמיטל, הרב אליהו בלומנצווייג, הרב רא"ם הכהן והרב יובל שרלו. בהמשך הערב אף נערך סיום הש"ס, אשר נלמד על-ידי תלמידי ובוגרי ישיבת הר עציון, לעילוי נשמתו.
הרב יהודה עמיטל נפטר לפני כחודש בירושלים והוא בן 85הוא היה ממקימי רעיון ישיבות ההסדר, ועמד בראש ישיבת הר עציון באלון שבות, שבגוש עציון. כמו כן היה ממייסדי התנועה הפוליטית מימ"ד וכיהן כשר בלי תיק בממשלת פרס לאחר רצח רבין.
הרב עמיטל נולד בשנת 1924 ברומניה ובשנת 1940 עבר להונגריה שם שהה במהלך מלחמת העולם השנייה במהלכה נשלח למחנה עבודה של הנאצים עד לשחרור הונגריה על ידי הצבא האדום. לאחר המלחמה שב לבוקרשט ומשם עלה ארצה בשנת 1944. לאחר שעלה ארצה, החל הרב עמיטל ללמוד בישיבת חברון ונלחם במלחמת העצמאות במסגרת שרותו בחטיבה 7. לאחר מלחמת ששת הימים נקרא לעמוד בראש ישיבת הר עציון. לאחר למעלה משנה בה כיהן הרב עמיטל כראש ישיבה יחידי, פנה ביוזמתו לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין בהצעה שיבוא הוא לכהן כראש הישיבה.
במכתב אשר עורר את תדהמת מקורביו, הציע, למעשה, כי יפנה את מקומו לטובת הרב ליכטנשטיין. הרב ליכטנשטיין אמנם קיבל את ההצעה, אך בתנאי אחד: ששניהם יעמדו יחד בראש הישיבה. צעד זה איננו חריג לאופיו הענוותן של הרב עמיטל. לפני כשנתיים, לאחר שכהן בראשות הישיבה 41 שנים, הודיע הרב עמיטל על פרישתו מראשות הישיבה, ומנוי ראשי ישיבה אחרים במקומו. צעד חריג בעולם התורני, בו בדרך-כלל תפקיד ראש הישיבה איננו מוגבל בזמן.
בהלווייתו של הרב עמיטל, אשר נקבר בהר המנוחות בירושלים, השתתפו אלפי בני אדם, בני משפחתו, תלמידיו ומוקיריו ובתוכם שר המשפטים, יעקב נאמן, חברי הכנסת של מפלגות הציונות הדתית ועשרות רבנים וראשי ישיבות.
