"במצב דברים אחר, שבו לא היה מדובר בדמות בעלת מעמד ציבורי, היו שוטרים מגיעים כבר עם צו מעצר, ונוטלים עמם אחר כבוד את הסרבן לחקירה בתחנת המשטרה הקרובה. ואולם, דווקא בשל מעמדו וכבודו של הרב, והרצון שלא להרבות חיכוך ומחלוקות שווא, ביקשנו להמתין עם עניין זה, ולנסות לפנות אליו שוב, שמא יימלך בדעתו ויתייצב כנדרש." כותב נזרי במאמר.
"במהלך פגישה עם קצין משטרה בכיר שניסה שוב לשכנע את הרב להתייצב מרצונו לחקירה, הוזכר קיומו של הצו, ואז דאג מי שדאג לפרסם זאת, ולהצית בהזדמנות זו "מלחמת דת ומדינה" וקמפיין נוסף נגד מערכת המשפט.
אך מה שלא ניתן לטעמי לומר הוא, כי יכול אדם – נכבד ככל שיהיה – להחליט אם להתייצב לחקירת משטרה אם לאו. במדינה שבה נחקרו נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים ודיינים, לא ניתן לבקש כי לרבנים תינתן חסינות מיוחדת בהקשר זה ופטור מהתייצבות לחקירה.
לדידם של רבנים ואישי ציבור מסוימים, כמו גם כותבים שונים בתקשורת המגזרית, ראשו ורובו של שי ניצן נתונים מדי יום לרדיפה אחר מתנחלים, רבנים וכיוצ"ב. כמי שמכיר היטב את שי במשך שנים רבות של עבודה אינטנסיבית וקרובה, אני יכול להעיד כי הצגה כזו של הדברים היא שילוב מופלא במיוחד של עיוות ושטות גם יחד." כותב נזרי.
