נייר עמדה חדש של ארגון "בצלם" חושף: בשנים האחרונות מתקיימות הפגנות קבועות של פעילים פלסטינים, ישראלים וזרים נגד בניית גדר ההפרדה בגדה המערבית, במספר מוקדים. בחודשים האחרונים שינה הצבא את יחסו להפגנות אלה והוא נוקט באמצעים שונים במטרה לשים להן קץבמסגרת זו, עוצרים כוחות הביטחון רבים ממארגני ההפגנות, מפזרים לעיתים את ההפגנות תוך שימוש בכוח ומגרשים לחו"ל חלק מן הפעילים הזרים המשתתפים בהן. בנוסף, ב-17.2.10 חתם אלוף פיקוד המרכז על שני צווי "הכרזה בדבר סגירת שטח (איסור כניסה ושהייה)" שמגדירים את האזורים הסמוכים למכשול ההפרדה בכפרים בילעין וניעלין כשטח צבאי סגור בשעות שבהן מתקיימת הפגנה מזה מספר שנים מדי יום שישי.
הצבא עושה שימוש גם בכלי נוסף: החזרתו לשימוש של צו צבאי מספר 101, האוסר על קיום הפגנות בגדה המערבית, אשר מתחילת תהליך אוסלו ועד לשנה זו נעשה בו שימוש רק בסעיפים הנוגעים להסתה. על פי הצו, כל אסיפה, משמרת או תהלוכה של עשרה אנשים ומעלה מצריכות רישיון של מפקד כוחות הצבא באזור, אם ההתקהלות נועדה לצורך "נושא מדיני או היכול להתפרש כמדיני או כדי לדון על נושא כזה" או "למטרה מדינית או לעניין היכול להתפרש כמדיני". בהגדרה גורפת זו כעילה נגד התקהלות יש כדי להגביל מאד את חופש הביטוי, על כל היבטיו. הצו קובע ענישה מחמירה - עשר שנות מאסר ו/או קנס כספי גבוה.
בעקבות חידוש השימוש בצו זה, מציג כעת בצלם נייר עמדה ובו ניתוח תיאורטי של הצו וההגבלות שהוא מטיל על חופש ההפגנה של הפלסטינים בשטחי B ו-C, לאור חובתה של ישראל להבטחת חופש ההפגנה על פי החוק הבינלאומי. במקביל, עורך הנייר השוואה בין המצב החוקי החל על פלסטינים המפגינים בשטחים לבין המצב החוקי החל על מפגינים שהם אזרחי ישראל, בשטחי המדינה כמו גם בגדה המערבית.
