עו"ד ענת קאופמן

האם בעל צימר חייב לעשות ביטוח?

אין חובה, אך "תקנות הסדרת מקומות רחצה" קובעות, כי בריכת שחיה מוגדרת כמקום המכיל מים למטרות שחיה, שעשועי מים, ספורט, לימוד, וטיפול במים שהוא עסק טעון רישוי לפי צו רישוי עסקים". כלומר, בריכת שחייה בצימר, בווילה, או בבית פרטי -  על אף שאנו מכנים אותה "בריכה פרטית" - היא בריכה ציבורית לכל דבר וחלות עליה התקנות הנוגעות לבריכות ציבוריות. בין התקנות: גידור, סימון, תקנות הנוגעות לאיכות המים, ובמידת הצורך מציל (כאשר מספר המתרחצים עולה על 30 מתרחצים). לכן, במידה ומתרחש אסון, בעל הצימר חשוף לתביעות.

כלים

alt

האם בעל צימר או וילה להשכרה יכול לבטח עצמו מפני נזקים שיגרמו בבריכה?

כאמור, בעל הצימר יכול לבטח את עצמו מפני נזקים שיגרמו בבריכה, אך חשוב לשים לב ולזכור שלא מדובר על ביטוח רגיל אלא ביטוח מיוחד לבעלי עסק. חשוב לשים לב שהביטוח מכסה את כלל האפשרויות, ביניהן: טביעה של מתארח בבריכה, פציעה כלשהי או התחשמלות. בכל פוליסה יכולים להיכתב תנאים שונים וביניהם: רישיון עסק, גידור או כיסוי לבריכה כל עוד אינה בשימוש, סימוני גובה, כמות משתמשים שאינה עולה על 20 אנשים במקביל, השגחת מבוגר לילדים בני 10 ומטה וכו'.

האם חברת הביטוח יכולה להתנער מהחבות שלה ומה על בעל הצימר /בריכה לעשות כדי למנוע זאת?

כפי שכולנו יודעים, חברות ביטוח, על אף תפקידן, מנסות באופן קבוע להתנער ממתן פיצויים. כיצד? הטענה הראשונה של חברת הביטוח תהיה בוודאי שבעל העסק התרשל בצורה בוטה, כלומר - לא עמד בתנאי הפוליסה. חברת הביטוח יכולה לטעון שלא הקפדת כבעל עסק על תנאי הבטיחות הנאותים, שהסימונים והשילוט לא נמצאים כראוי, שהיו אנשים מעל הכמות המותרת בבריכה ועוד. לפיכך, על מנת לדאוג שחברת הביטוח לא תוכל להתנער מאחריות, עליך לדאוג לקיים כל אחד ואחד מתנאי החריגים בפוליסת הביטוח ולהקפיד על כך באופן קבוע ושוטף. 

מתי בעל צימר יחויב בפיצוי?

כשלא עמד בדרישות החוק או התקנות, אם יוכח כי הוא התרשל בשמירה על בטחונו ובטיחותו של המשתמש בבריכה. רשלנות יכולה להיקבע גם ללא הוראות חוק וזה כאשר בית המשפט סובר שבעל הבריכה לא נהג כפי שבעל בריכה סביר היה צריך לנהוג. למשל, גם אם החוק לא מחייב הצבת מציל מתחת ל-30 אנשים, אבל בעל הצימר אפשר ל15 נערים להשתולל בבריכה בלי השגחה, ייתכן שיחייבו אותו בפיצוי כיוון שהיה עליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים.

הבעיה תהיה כאשר תבוא חברת הביטוח ותטען, כפי שכבר קרה, שבעל הצימר התרשל ולכן אין לו כיסוי ביטוחי. זו טענה קשה שיש להילחם בה בכל הכח, מאחר שהיא מותירה הן את בעל הצימר חשוף לתביעות והן את הנפגע - שתביעתו יכולה להיות תביעה של מיליונים - ללא חברת ביטוח ממנה יוכל לקבל פיצוי במידה שבעל הצימר לא יוכל לשלם לו. הטענה של חברת הביטוח היא גם בלתי אפשרית שכן כל מהות הביטוח זה לשלם פיצוי אם הייתה רשלנות, כי אם בעל הצימר לא התרשל והתאונה נגרמה באשמה מלאה של הנפגע אז בכלל אין מקום לתביעה.

האם אנחנו כמתארחים בווילה פרטית או בצימר, יכולים תמיד לתבוע?

כפי שבעל הצימר חייב להבין שהבריכה בה הוא מחזיק היא בריכה ציבורית, כך גם על האורחים להבין שבמידה וקורה אסון, יש לנו כצרכנים את הזכות לתבוע את  בעל העסק, ולדרוש פיצוי כספי. לפיכך, כאשר אנו יוצאים לחופשה בצימר, דירה או ווילה שיש בהם בריכה, יש לזכור לוודא שלבעלים אכן יש רישיון עסק בתוקף וביטוח חוקי.

חברים הגיעו להתארח בביתי. האם יש לי אחריות משפטית במקרה של טביעה?

כאן אנו נכנסים לתחום האפור של בריכות השחייה. למעשה, ברגע שיש לי בריכה פרטית, יש לי גם אחריות לחיי המתרחצים. יש מעט מאוד חוקים בנושא ולכן אם קורה אסון, על בית המשפט יהיה לקבוע מי התרשל ומי אשם. בכל מקרה, כדאי לרכוש ביטוח צד ג' שיכסה את בעד הבריכה במידה וייתבע.

החלפתי דירה עם מישהו בחו"ל, האם יש לי אחריות משפטית במקרה של טביעה?

יש לבדוק כל הצעת ביטוח ולוודא שהיא מכסה את כלל המקרים והאפשרויות, וכן שהיא מספקת הגנה מפני אסון של טביעה. כמובן שבמקרה בו הצדדים יגיעו לבית המשפט, כל אחד יטען לאחריות הצד השני, אך חשוב להיות מעורבים בתנאי הפוליסה ולוודא שהיא אכן מכסה כמה שיותר אפשרויות.

על אילו נזקים ניתן לתבוע ואת מי?

במקרים בהם נגרמו נזקים עקב פציעה או חלילה מוות, יש מקום לשקול הגשת תביעת נזקי גוף כנגד האחראים – בעלי הבריכה. העילה יכולה להיות מכוח מעשה או מחדל של האחראים. במידה ומקום מסוג זה לא גודר, לא קיים שלט מתאים בחצרותיו, לא הוצב בו פיקוח נאות וכדומה, ניתן יהיה להגיש תביעה ולטעון לרשלנות, הפרת חובות חקוקות או אחריות מכוח היותך בעלים של מקרקעין מסוכנים וכדומה.

מהו הפיצוי שניתן לתבוע?

במקרים של טביעה או פציעה – הרי שכל נזקי הגוף שנגרמו עקב כך זכאים לפיצוי בהם: הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרה וסיעוד וכמובן עגמת נפש. כאשר מדובר חלילה במקרה מוות, הפיצוי הוא בגין אבדן השתכרות פוטנציאלי של המנוח בשנים האבודות, או אבדן תמיכה בשנים הללו, פיצוי על העובדה כי חייו של המנוח קוצרו, כאב וסבל, הוצאות קבורה, וכו'.

עו"ד ענת קאופמן היא מומחית בתביעות נזיקין וביטוח ויו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין