דעות

מר טיבי היקר, כותב שורות אלו רואה עצמו כציוני אדוק, כפטריוט ישראלי וכחבר בתנועת הלאומיות העברית על פי רוחו של זאב ז׳בוטינסקי. דווקא משום כך החיצים אותם ירית במאמרך בעניין הדחייה של בג״ץ את העתירה לאפשר איחוד משפחות ("חוק האזרחות") פגעו בליבי ומצאו להם אוזן קשבת

לא רק להתנער מכל שמץ של גזענות, אלא לפעול בצורה אקטיבית עם אלה המבקשים להסיר את הכתם הנורא של הגזענות מעם ישראל. במקום בו יש שאלות הלכתיות ביחס למעמד האישי – שאלות היהדות והגיור לחומרא – צריך לדון בהם במסגרת הזו, ולא לנצל אותם כדי להתייחס באופן כללי לאדם לפי צבע עורו

חבל שסוגיות חשובות ביותר כמו מאבק בגזענות וקליטת יהודי אתיופיה דורדרו לרמה של הסטה על רקע פוליטי. הניסיון הנואש לצייר אותי, עולה בעצמי, כמי שמתנשאת על עולי אתיופיה, שפל ומקומם. לא אתן להסיט את הדיון בסוגיות החשבות ביותר לפולמוס הפוליטי

לו היו הסיקריקים, חבורת הקיצוניים האלימה בעדה החרדית, מעיינים מעט בספרי הקודש ובמקורות היהודיים, היו מגלים כי אין המקרא מורה על השתקת נשים ועל הדרת נשים, אלא ההיפך הוא הנכון. המקרא מעודד שיח נשים ושירתן, וכל הטוען אחרת עושה זאת ממניעים חשוכים

לפני מספר ימים הועלה לדיון בועדה לפניות הציבור עניינן של משפחות להן ילדים עם נכויות התפתחותיות. הדיון התקיים בנוכחות אמהותיהם של ילדים אלו שהגיעו מכל קצווי הארץ ולווה בהתפרצויות רבות שניכר כי נבעו מתחושת חוסר אונים וייאוש. לא הייתה עין אחת של הנוכחים בחדר, אשר נשארה יבשה

"ועידת הנשים לענייני משפט משמורת והחזקת ילדים, מקרים עדכניים והמציאות בשטח" התקיימה במרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן בשבוע שעבר. גולת הכותרת של כנס זה היא שחקנית החיזוק האוסטרלית, ג'ניפר מקינטוש, דוקטורנטית למגדר אשר מלחמותיה באוסטרליה להכשיל את חזקת המשמורת נכשלו. בתוכנית הכנס זומנו כל פקידות הסעד בישראל, אלה שבתי המשפט סומכים עליהן להמלצות מי יקבל את המשמורת, ומי יקבל הסדרי ראייה, אם בכלל, במטרה לבצע להן שטיפת מוח בנוסח אוסטרלי